בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת תמיד › תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף ל״א

תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף ל״א

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף ל״א ע״א

א׳ לֹא הָיָה שׁוֹבֵר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְקוּבּוֹ, וְתוֹלֶה בּוֹ.

ב׳ הָיָה מַפְשִׁיט וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לֶחָזֶה. הִגִּיעַ לֶחָזֶה, חָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ. חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם, וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן. מֵרַק אֶת הַהֶפְשֵׁט. קָרַע אֶת הַלֵּב וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ.

ג׳ חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם, וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן. עָלָה לָרֶגֶל הַיְמָנִית, חֲתָכָהּ, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וּשְׁתֵּי בֵּיצִים עִמָּהּ. קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כּוּלּוֹ גָּלוּי לְפָנָיו.

ד׳ נָטַל אֶת הַפֶּדֶר, וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְּמַעְלָה. נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִים, וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן, לַהֲדִיחָן. וְהַכָּרֵס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַמְּדִיחִין. וּמְדִיחִין אוֹתָהּ כׇּל צׇרְכָּהּ, וְהַקְּרָבַיִים מְדִיחִין אוֹתָן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמִעוּטָן, עַל שׁוּלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים.

ה׳ נָטַל אֶת הַסַּכִּין, וְהִפְרִישׁ אֶת הָרֵיאָה מִן הַכָּבֵד, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד מִן הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ מִמְּקוֹמָהּ. נוֹקַב אֶת הֶחָזֶה, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה.

ו׳ עָלָה לַדּוֹפֶן הַיְּמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד הַשִּׁדְרָה, וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי צְלָעוֹת דַּקּוֹת. חֲתָכָהּ, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ.

ז׳ בָּא לוֹ לַגֵּרָה, הִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן, וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן. חֲתָכָהּ, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, הַקָּנֶה וְהַלֵּב וְהָרֵיאָה תְּלוּיִם בָּהּ.

ח׳ בָּא לוֹ לַדּוֹפֶן הַשְּׂמָאלִית, הִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת דַּקּוֹת מִלְּמַעְלָן, וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת דַּקּוֹת מִלְּמַטָּן, וְכָךְ הָיָה מַנִּיחַ בַּחֲבֶירְתָּהּ. נִמְצָא מַנִּיחַ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַעְלָן, שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן.

ט׳ חֲתָכָהּ וְנָתְנָה לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְהַטְּחוֹל תָּלוּי בָּהּ, וְהִיא הָיְתָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא שֶׁל יָמִין קוֹרִין גְּדוֹלָה – שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ. בָּא לוֹ לָעוֹקֶץ, חֲתָכוֹ, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ. הָאַלְיָה, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד, וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת עִמּוֹ. נָטַל אֶת הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית, חֲתָכָהּ, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ. נִמְצְאוּ כּוּלָּן עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה, וְהָאֵבָרִים בְּיָדָם.

דף ל״א ע״ב

א׳ הָרִאשׁוֹן – בָּרֹאשׁ וּבָרֶגֶל. הָרֹאשׁ בִּימִינוֹ, וְחוֹטְמוֹ כְּלַפֵּי זְרוֹעוֹ, קַרְנָיו בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, בֵּית שְׁחִיטָתוֹ מִלְּמַעְלָן, וְהַפֶּדֶר נָתוּן עָלֶיהָ. הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשֵּׁנִי – בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ.

ב׳ הַשְּׁלִישִׁי – בָּעוֹקֶץ וּבָרֶגֶל. הָעוֹקֶץ בִּימִינוֹ, וְהָאַלְיָה מְדוּלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת עִמּוֹ. הָרֶגֶל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הָרְבִיעִי – בֶּחָזֶה וּבַגֵּרָה. הֶחָזֶה בִּימִינוֹ וְהַגֵּרָה בִּשְׂמֹאלוֹ, וְצַלְעוֹתָיו בֵּין שְׁנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. הַחֲמִישִׁי – בִּשְׁתֵּי דְּפָנוֹת, שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשִּׁשִּׁי – בַּקְּרָבַיִם הַנְּתוּנִים בְּבָזֵךְ, וּכְרָעַיִם עַל גַּבֵּיהֶן מִלְּמַעְלָה.

ג׳ הַשְּׁבִיעִי – בַּסּוֹלֶת. הַשְּׁמִינִי – בַּחֲבִיתִּים. הַתְּשִׁיעִי – בַּיַּיִן. הָלְכוּ וּנְתָנוּם מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה, בְּמַעֲרָבוֹ. וּמְלָחוּם, וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶן לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע.

ד׳ גְּמָ׳ תָּנָא: יָד וָרֶגֶל, כַּעֲקֵידַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם.

ה׳ לֹא הָיוּ כּוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה. מַאי טַעְמָא? רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: מִשּׁוּם בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים. וְחַד אָמַר: מִשּׁוּם דִּמְהַלֵּךְ בְּחוּקֵּי הָעַמִּים.

ו׳ מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ דְּכַפְתֵיהּ בְּשִׁירָאֵי. אִי נָמֵי, בְּהוּצָא דְּדַהֲבָא.

ז׳ תְּנַן הָתָם: שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שׁוּלְחָנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. שְׁמוֹנָה שֶׁל שַׁיִשׁ בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִים, שֶׁעֲלֵיהֶם מְדִיחִין אֶת הַקְּרָבַיִם.

ח׳ שְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב שֶׁל כֶּבֶשׁ, אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף. עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִין אֶת הָאֵבָרִים, וְעַל שֶׁל כֶּסֶף כְּלֵי שָׁרֵת.

ט׳ וּבָאוּלָם שְׁנַיִם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל כֶּסֶף נוֹתְנִין לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ, וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ.

י׳ שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְאֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד.

י״א מִכְּדֵי אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת, אַמַּאי עָבְדִי דְּשַׁיִשׁ? נַיעְבְּדוּ דְּכֶסֶף, נַיעְבְּדוּ דְּזָהָב! אָמַר רַב חִינָּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַסִּי, וְרַבִּי אַסִּי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ.

י״ב שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּאָמַר קְרָא ״שְׁנַיִם לַיּוֹם״, כְּנֶגֶד הַיּוֹם.

י״ג תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״שְׁנַיִם לַיּוֹם״ – כְּנֶגֶד הַיּוֹם. אַתָּה אוֹמֵר נֶגֶד הַיּוֹם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבַת הַיּוֹם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם״ – הֲרֵי חוֹבַת הַיּוֹם אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״שְׁנַיִם לַיּוֹם״ – נֶגֶד הַיּוֹם.

י״ד הָא כֵיצַד? תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר – הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם – הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה.

ט״ו עֲשָׂרָה דְּבָרִים שָׁאַל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן אֶת זִקְנֵי הַנֶּגֶב, אָמַר לָהֶן:

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד