תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף כ״ג

א׳ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם מָשַׁךְ אַחַת וְהִקְרִיבָהּ שֶׁהַשְּׁנִיָּה מֵתָה, מַשְׁכַּחַתְּ לָהּ כְּגוֹן שֶׁמָּשַׁךְ אַחַת מֵהֶן וְהִקְרִיב, וְדִבְרֵי הַכֹּל.

ב׳ אֶלָּא לְרַבִּי אַבָּא אָמַר רַב, דְּאָמַר: הַכֹּל מוֹדִים בְּמִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה — שֶׁאֲבוּדָה מֵתָה. עַל מָה נֶחְלְקוּ? בְּמִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה, דְּרַבִּי סָבַר: מַפְרִישׁ לְאִיבּוּד כְּאִיבּוּד דָּמֵי, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָאו כְּאִיבּוּד דָּמֵי.

ג׳ רֵישָׁא סְתַם לַן כְּרַבָּנַן, סֵיפָא סְתַם לַן כְּרַבִּי.

ד׳ וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן, דִּפְלִיגִי רַבִּי וְרַבָּנַן? בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ מַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּנַן בְּסֵיפָא: הַמַּפְרִישׁ חַטָּאת וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת — אַחַת מֵהֶן תִּקְרַב, וּשְׁנִיָּה תָּמוּת, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלִים, וְאֵין מָעוֹת הוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח אֶלָּא שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלִים!

ה׳ הָא קָמַשְׁמַע לַן, דָּבָר זֶה מַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּנַן.

ו׳ גּוּפָא, אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם מָשַׁךְ אַחַת וְהִקְרִיבָהּ — שֶׁהַשְּׁנִיָּה מֵתָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּבָא לִימָּלֵךְ, דְּרַבִּי סָבַר: לֹא עָשׂוּ תַּקָּנָה בְּקָדָשִׁים, וְאָמְרִינַן לָךְ הִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, וַאֲבוּדָה מֵתָה. וְרַבָּנַן סָבְרִי: עָשׂוּ תַּקָּנָה בַּקֳּדָשִׁים, וְאָמְרִינַן לָךְ הִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה, וְשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה תִּרְעֶה.

ז׳ מוֹתֵיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא: וְלֹא עָשׂוּ תַּקָּנָה בַּקֳּדָשִׁים? וְהָתַנְיָא: ״יֹאכְלוּ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? מְלַמֵּד שֶׁאִם הָיְתָה אֲכִילָה מוּעֶטֶת, אוֹכְלִין עִמָּהּ חוּלִּין וּתְרוּמָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נֶאֱכֶלֶת עַל הַשָּׂבָע.

ח׳ ״יֹאכְלוּהָ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁאִם הָיְתָה אֲכִילָה מְרוּבָּה, אֵין אוֹכְלִין עִמָּהּ חוּלִּין וּתְרוּמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא נֶאֱכֶלֶת עַל הַגַּסָּה.

ט׳ מַאי לַָאו אֲפִילּוּ רַבִּי? לָא, רַבָּנַן.

י׳ וְרַבִּי אַבָּא אָמַר רַב: הַכֹּל מוֹדִים בְּמִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, שֶׁאֲבוּדָה מֵתָה. עַל מָה נֶחְלְקוּ? דְּמִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה, דְּרַבִּי סָבַר: מַפְרִישׁ לְאִיבּוּד כְּאִיבּוּד דָּמֵי, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָאו כְּאִיבּוּד דָּמֵי.

י״א תְּנַן: הַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִיבּוּר מֵתָה. הָא דְּיָחִיד — מֵתָה.

י״ב וְאָמַר רַב: בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִידְחִין, כְּשֶׁהוּא מִתְכַּפֵּר בְּשֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן מִתְכַּפֵּר, וְאִידַּךְ בָּתְרָא הֲוָה לֵיהּ כְּמַפְרִישׁ לְאִיבּוּד, וְטַעְמָא דְּצִיבּוּר, הָא דְּיָחִיד מֵתָה.

א׳ מַאי לַָאו אֲפִילּוּ רַבָּנַן? לָא, רַבִּי הִיא.

ב׳ תְּנַן: הַמַּפְרִישׁ חַטָּאת וְאָבְדָה, וְהִקְרִיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ — תָּמוּת.

ג׳ טַעְמָא (דִּקְרֵיבָה) [מִשּׁוּם דְּהִקְרִיבָהּ], הָא לֹא הִקְרִיבָהּ — תִּרְעֶה, לָא שְׁנָא מִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה, לָא שְׁנָא מִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, לָא שְׁנָא מָשַׁךְ, וְלָא שְׁנָא לֹא מָשַׁךְ.

ד׳ תְּיוּבְתָּא דְּתַרְוַיְיהוּ!

ה׳ מִילְּתָא דִּפְסִיקָא לֵיהּ — קָתָנֵי, מִילְּתָא דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ — לָא קָתָנֵי.

ו׳ תְּנַן: הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת, וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת — יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

ז׳ טַעְמָא דְּמִתְכַּפֵּר מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ, הָא מֵאֶחָד — יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח.

ח׳ לָא שְׁנָא מִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה, וְלָא שְׁנָא מִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, וְלָא שְׁנָא מָשַׁךְ, וְלָא שְׁנָא לֹא מָשַׁךְ — תְּיוּבְתָּא דְּתַרְוַיְיהוּ! הָכָא נָמֵי: מִילְּתָא דִּפְסִיקָא לֵיהּ קָתָנֵי, וּמִילְּתָא דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ לָא קָתָנֵי.

ט׳ אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הַמַּפְרִישׁ שְׁנֵי צִיבּוּרֵי מָעוֹת לְאַחְרָיוּת, מִתְכַּפֵּר בְּאֶחָד מֵהֶן, וְשֵׁנִי יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

י׳ אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי — פְּשִׁיטָא דְּיִפְּלוּ לִנְדָבָה, עַד כַּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֶלָּא בְּמַפְרִישׁ לְאִבּוּד, אֲבָל לְאַחְרָיוּת מוֹדֶה.

י״א וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיִפְּלוּ לִנְדָבָה, קַל וָחוֹמֶר: הַשְׁתָּא מַפְרִישׁ לְאִיבּוּד אֲמוּר רַבָּנַן לָאו כְּאִיבּוּד דָּמֵי, לְאַחְרָיוּת מִיבַּעְיָא?!

י״ב וְאֶלָּא, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן נְדָבָה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִית לֵיהּ נְדָבָה.

י״ג וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּלֵית לֵיהּ נְדָבָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן? וְהָתַנְיָא: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, וְהָיָה כָּתוּב עֲלֵיהֶן: ״תִּיקְלִין חַדְתִין״ וְ״עַתִּיקִין״, ״קִינִּין״ וְ״גוֹזְלֵי עוֹלָה״, ״עֵצִים״ וּ״לְבוֹנָה״ וְ״זָהָב לְכַפֹּרֶת״, וְשִׁשָּׁה לִנְדָבָה.

י״ד וְתָנֵי עֲלַהּ: שִׁשָּׁה לִנְדָבָה — לְעוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁאֵין עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

ט״ו אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם כֵּן, בָּטְלָה מִדְרָשׁוֹ שֶׁל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. דְּתַנְיָא: זֶה מִדְּרַשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן — ״אָשָׁם הוּא״ כּוּלּוֹ, לְהָבִיא כׇּל דָּבָר הַבָּא מִמּוֹתַר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, לִיקַּח בְּדָמָיו עוֹלוֹת — הַבָּשָׂר לַשֵּׁם, וְעוֹרוֹת לַכֹּהֲנִים.

ט״ז אַלְמָא אִית לֵיהּ נְדָבָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: כִּי אִית לֵיהּ נְדָבָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּחַד סִידְרָא,