תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף כ״ז

א׳ ״וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמוֹד הַבַּהֶרֶת״.

ב׳ דְּאַחוֹלֵי, דִּכְתִיב: ״תַּחַת הַנְּחוֹשֶׁת אָבִיא זָהָב״, וְהִלְכָּךְ, גַּבֵּי קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ דְּעָבְדִין תְּמוּרָה — לִישָּׁנָא דְּאַתְפּוֹסֵי הוּא, גַּבֵּי קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת דְּלָא עָבְדִין תְּמוּרָה — לִישָּׁנָא דְּאַחוֹלֵי הוּא.

ג׳ אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לִישָּׁנָא דְּאַחוֹלֵי הוּא, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הֶקְדֵּשׁ בַּעַל מוּם.

ד׳ אָמַר רַבִּי אָשֵׁי: אֲפִילּוּ בְּבַעַל מוּם נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לִישָּׁנָא דְּאַחוֹלֵי, וּמַשְׁכַּחַת לִישָּׁנָא דְּאַתְפּוֹסֵי. יָדוֹ אַקּוֹדֶשׁ — חוֹל הָוֵי, יָדוֹ אַחוֹל — קוֹדֶשׁ הָוֵי.

ה׳ בָּעֵי אַבָּיֵי: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ בַּעֲלוֹת מוּם, וּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין תְּמִימוֹת, וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״, מַהוּ?

ו׳ מִי אָמַר לְאַתְפּוֹסֵי וְלָקֵי, אוֹ דִלְמָא: כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּרָא — לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ הֶיתֵּרָא וְעָבֵיד אִיסּוּרָא?

ז׳ וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּרָא לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ וְעָבֵיד אִיסּוּרָא, הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל קוֹדֶשׁ, וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין, וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״, מַהוּ?

ח׳ מִי אָמַר: תְּמִימָה תַּחַת תְּמִימָה — לְאַתְפּוֹסֵי, בַּעֲלַת מוּם תַּחַת בַּעֲלַת מוּם — לְאַחוֹלֵי.

ט׳ אוֹ דִלְמָא, תְּמִימָה דְּחוּלִּין תַּחַת בַּעֲלַת מוּם דְּהֶקְדֵּשׁ, בַּעֲלַת מוּם דְּחוּלִּין תַּחַת תְּמִימָה דְּהֶקְדֵּשׁ, וְתַרְוַיְיהוּ לָקֵי?

י׳ וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּירָא — לָא עָבֵיד אִיסּוּרָא, וּלְאַחוֹלֵי הוּא, וְלָא לָקֵי. הָיוּ לְפָנָיו שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ, וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וְשָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין תְּמִימוֹת, וְאָמַר: ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״.

י״א מִי אָמְרִינַן, מִדִּתְמִימוֹת תַּחַת תְּמִימוֹת לְאַתְפּוֹסֵי, תְּמִימוֹת נָמֵי תַּחַת בַּעֲלַת מוּם לְאַתְפּוֹסֵי? אוֹ דִלְמָא, הָכָא נָמֵי, כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶיתֵּירָא לָא עָבֵיד אִיסּוּרָא, וְהַהִיא בָּתְרָיְיתָא לְאַחוֹלֵי הָוֵי.

י״ב וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר, הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאַכַּתִּי גַּבְרָא לָא אִיתַּחְזַק בְּאִיסּוּרֵי, לָא שָׁבֵיק הֶתֵּירָא וְעָבֵיד אִיסּוּרָא. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: הָיוּ לְפָנָיו אַרְבַּע בְּהֵמוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם, וְאַרְבַּע בְּהֵמוֹת שֶׁל חוּלִּין, וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ״, מַהוּ?

י״ג הָכָא וַדַּאי, כֵּיוָן דְּאִיתַּחְזַק גַּבְרָא בְּאִיסּוּרֵי (בְּכוּלָּן), לָקֵי בְּאַרְבַּע מַלְקִיּוֹת.

י״ד אוֹ דִלְמָא, אַף עַל גַּב דְּאִיתַּחְזַק בְּאִיסּוּרָא, לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ הֶיתֵּירָא וְעָבֵיד אִיסּוּרָא, וְהָוֵי בָּתְרָיְיתָא לְאַחוֹלֵי הָוֵי? תֵּיקוּ.

ט״ו אִם הָיָה הֶקְדֵּשׁ בַּעַל מוּם יֹצֵא לְחוּלִּין כּוּ׳.

ט״ז אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֹצֵא לְחוּלִּין דְּבַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אַף צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים דְּבַר תּוֹרָה.

י״ז בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי נֵימָא אַאוֹנָאָה, בְּהָא נֵימָא רֵישׁ לָקִישׁ אַף צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים דְּבַר תּוֹרָה?

י״ח וְהָא תְנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה: הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת!

י״ט אֶלָּא, אַבִּטּוּל מִקָּח בְּהָא נֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם?

א׳ וְהָאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אַקַּרְקָעוֹת דְּחוּלִּין, וְרַבִּי יוֹנָה אָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, תַּרְוַויְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶן, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם!

ב׳ לְעוֹלָם אַבִּיטּוּל מִקָּח, וְאֵיפוֹךְ.

ג׳ וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ אֵיפוֹךְ? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, וְכׇל שֶׁכֵּן אַקַּרְקָעוֹת.

ד׳ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַקַּרְקָעוֹת, אֲבָל הֶקְדֵּשׁוֹת אֵין לָהֶן בִּיטּוּל מִקָּח, הֵיכִי אֵיפוֹךְ לְהָא?

ה׳ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא תֵּיפוֹךְ.

ו׳ לֵימָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחוּלָּל. דְּרַבִּי יוֹנָה לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְרַבִּי יִרְמְיָה אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.

ז׳ לָא, בֵּין דְּמָר וּבֵין דְּמָר — אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּרַבִּי יוֹנָה סָבַר: כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל — דִּיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לָא אָמַר, וְרַבִּי יִרְמְיָה סָבַר: אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה.

ח׳ וְאִיבָּעֵית אֵימָא, לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מַתְנִיתִין ״אֵלּוּ דְּבָרִים... הֶקְדֵּשׁוֹת״ — כִּדְרַב חִסְדָּא.

ט׳ דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין לָהֶן אוֹנָאָה — אֵינָן בְּתוֹרַת אוֹנָאָה, דַּאֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר.

י׳ אָמַר עוּלָּא: לָא אָמְרוּ אֶלָּא בְּשָׁמוּי בִּתְרֵי, אֲבָל בְּשָׁמוּי בִּתְלָתָא, וְאַף עַל גַּב דְּאָתֵי בְּמֵאָה — לָא הָדַר.

י״א אִינִי? וְהָאָמַר רַב סָפְרָא: הֵיכָא אָמְרִינַן מְאָה כִּתְרֵי וּתְרֵי כִּמְאָה? לְעִנְיַן עֵדוּת, אֲבָל לְעִנְיַן אוּמְדָּנָא — בָּתַר דֵּעוֹת אָזְלִינַן.

י״ב וְתוּ תְּלָתָא וּתְלָתָא, לָא אָזְלִינַן בָּתַר בָּתְרָא? דְּיַד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה!

י״ג קָסָבַר עוּלָּא: צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם, וְכֹל דְּרַבָּנַן אַקִּילוּ בֵּהּ רַבָּנַן.

י״ד מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זוֹ תַּחַת עוֹלָה״, ״תַּחַת חַטָּאת״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״תַּחַת חַטָּאת זוֹ״, וְ״תַחַת עוֹלָה זוֹ״, ״תַּחַת חַטָּאת וְתַחַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת״ — הָיָה לוֹ, דְּבָרָיו קַיָּימִים.

ט״ו אָמַר עַל הַבְּהֵמָה טְמֵאָה וְעַל בַּעֲלַת מוּם ״הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה״ — יִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶם עוֹלָה.

ט״ז גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי כְּרַבִּי מֵאִיר — הָא אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה.

י״ז ״הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה״ — יִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה. טַעְמָא דִּבְהֵמָה טְמֵאָה וּבַעֲלַת מוּם, דְּלָא חַזְיָין — לָא בָּעֲיָין מוּמָא, אֲבָל מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְאָשָׁם אוֹ לְעוֹלָה — בָּעֲיָין מוּמָא.

י״ח אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תִּימָּכֵר שֶׁלֹּא בְּמוּם.

י״ט הֲדַרַן עֲלָךְ כֵּיצַד מַעֲרִימִין.