תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ל״ג

א׳ הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְאִם כׇּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַה׳״ — בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁיִּפָּדוּ.

ב׳ יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה״ — שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה כׇּל עִיקָּר, יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר.

ג׳ וְאָמַר רַחֲמָנָא: עֲבֵיד לַהּ הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה.

ד׳ אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר לְרַבָּנַן קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה? דְּאָמַר קְרָא: ״וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אוֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע״.

ה׳ אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חָלוּק בֵּין טוֹב לְרַע? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְאָמַר קְרָא ״אוֹתָהּ״ לְמַעוֹטֵי קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ.

ו׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן, ״אוֹתָהּ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ.

ז׳ וּלְתַנָּא דְּבֵי לֵוִי, דְּאָמַר דַּאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, דְּתָנֵי לֵוִי: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, וַאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ, וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ: וַאֲפִילּוּ חַיָּה, וַאֲפִילּוּ עוֹפוֹת, וְהָכְתִיב ״אוֹתָהּ״! קַשְׁיָא.

ח׳ אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לֹא הָיוּ? דְּאָמַר קְרָא: ״וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אוֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע״, אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁחָלוּק בֵּין טוֹב וּבֵין רָע? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, וְאָמַר קְרָא ״אוֹתָהּ״ לְמַעוֹטֵי בֶּדֶק הַבַּיִת.

ט׳ אִי הָכִי, ״בֵּין טוֹב לְרָע״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! קַשְׁיָא.

י׳ מֵיתִיבִי: מֵתוּ תְּמִימִין — יִקָּבְרוּ, וּבַעֲלֵי מוּמִין — יִפָּדוּ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת — בֵּין תְּמִימִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים יִקָּבֵרוּ.

י״א רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, תְּמִימִים — יִקָּבְרוּ, בַּעֲלֵי מוּמִין — יִפָּדוּ. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרֵישָׁא!

י״ב אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ.

י״ג הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי תֵּימָא שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן — לִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּה בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ.

י״ד אֶלָּא, לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ!

ט״ו רֵישׁ לָקִישׁ מוֹקֵים לַהּ בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן, אִי הָכִי, נִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ.

ט״ז רֵישׁ לָקִישׁ מֵיפָךְ אָפֵיךְ, וְהָכִי מוֹתֵיב מִמְּכִילְתָּא אַחֲרִיתִי: מֵתוּ, בֵּין תְּמִימִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין — יִקָּבֵרוּ. [בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת — יִפָּדוּ.]

י״ז רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תְּמִימִים — יִקָּבְרוּ, וּבַעֲלֵי מוּמִין — יִפָּדוּ. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִסֵּיפָא!

י״ח אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי תֵּימָא בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן — נִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ.

י״ט אֶלָּא לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ! אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן — בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן. וְנִיפְלוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן עֲלַהּ! אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָכִי נָמֵי דִּפְלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן.

כ׳ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר לְרַבָּנַן: קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, וְקָתָנֵי ״קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ

א׳ בַּעֲלֵי מוּמִין יִפָּדוּ״, וּמוֹקְמִינַן לָהּ בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן, שְׁמַע מִינַּהּ פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים!

ב׳ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשֶׁעָבַר וּשְׁחָטָן.

ג׳ כִּדְתַנְיָא: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם, וּשְׁחָטָן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יִקָּבֵרוּ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִפָּדוּ.

ד׳ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, אַמַּאי תְּמִימִים יִקָּבֵרוּ? מִשּׁוּם דַּחֲזוּ לְהַקְרָבָה.

ה׳ כִּדְתַנְיָא: הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, כְּשֶׁהֵן נִפְדִּין — אֵינָן נִפְדִּין אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁכׇּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם.

ו׳ אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וְאָמְרִי לַהּ רָבָא: לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּמוֹקֵים לַהּ בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ, וְכוּלֵּי עָלְמָא סְבִירָא לְהוּ דְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ דְּלָא הָוֵי בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. וְלָא?!

ז׳ וְהָתְנַן: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ, חַיָּיבִין בַּבְּכוֹרָה וּבַמַּתָּנוֹת, וְיוֹצְאִין לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד.

ח׳ וְלָדָן וַחֲלָבָן מוּתָּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר, וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִם מֵתוּ יִפָּדוּ.

ט׳ וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לֹא הָיוּ, כְּדִתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אִם מֵתוּ יִפָּדוּ.

י׳ וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ שֶׁנִּפְדֶּה, מַאי טַעְמָא? דַּאֲמַר קְרָא: ״אוֹתָהּ״, ״אוֹתָהּ״ לְמַעוֹטֵי בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ הָיָה בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה!

י״א אֲמַר לֵיהּ: מַאן חֲכָמִים? תַּנָּא דְּבֵי לֵוִי. אִי הָכִי, ״זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן״ וְתוּ לָא? ״זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וּמַחְלוּקְתּוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

י״ב אֲמַר לֵיהּ: הַאי דְּלָא קָתָנֵי הָכִי, מִשּׁוּם דְּרַב סָבַר לַהּ כְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר לְרַבָּנַן: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לֹא הָיוּ.

י״ג וְרֵישָׁא קָתָנֵי: ״וְאִם מֵתוּ יִפָּדוּ״, וְסֵיפָא קָתָנֵי: ״אִם מֵתוּ יִקָּבֵרוּ״.

י״ד וְאִיבָּעֵית אֵימָא, רַב כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵיהּ, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ ״זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וּמַחְלוּקְתּוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ, אֵימָא הָכִי נָמֵי.

ט״ו מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְבָּרִין: קָדָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ — יִקָּבֵרוּ, הִפִּילָה שִׁלְיָא — תִּקָּבֵר, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע, וְשֵׂיעַר נָזִיר,

ט״ז וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה יִשָּׂרֵפוּ, וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּעֲזָרָה.

י״ז וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין: חָמֵץ בַּפֶּסַח — יִשָּׂרֵף, וּתְרוּמָה טְמֵאָה, וְהָעׇרְלָה, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, אֶת שֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂרֵוף — ישרף, וְאֶת שֶׁדַּרְכָּן לְהִקָּבֵר — יִקָּבֵר, וּמַדְלִיקִין בְּפַת וּבְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה. כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ חוּץ לִזְמַנָּן וְחוּץ לִמְקוֹמָן — הֲרֵי אֵלּוּ יִשָּׂרֵפוּ.