תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט׳

א׳ בּוּצִינָא טָב מִקָּרָא.

ב׳ מַתְנִי׳ מְמִירִין מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר, וּמִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן, וּמִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים, וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים, מִן הַזְּכָרִים עַל הַנְּקֵבוֹת, וּמִן הַנְּקֵבוֹת עַל הַזְּכָרִים, מִן הַתְּמִימִים עַל בַּעֲלֵי מוּמִין, מִן בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַתְּמִימִים.

ג׳ שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב״, וְאֵיזֶהוּ ״טוֹב בְּרָע״? בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן.

ד׳ גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״ — מִכָּאן שֶׁמְּמִירִין מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר, וּמִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן, מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים, וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים, וּמִן הַזְּכָרִים עַל הַנְּקֵבוֹת, וּמִן הַנְּקֵבוֹת עַל הַזְּכָרִים, וּמִן בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַתְּמִימִים, וּמִן הַתְּמִימִים עַל בַּעֲלֵי מוּמִין.

ה׳ יָכוֹל אֲפִילּוּ קָדַם מוּם לְהֶקְדֵּישָׁן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב״, וְאֵיזֶהוּ ״טוֹב בְּרָע״? בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן.

ו׳ מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבָּיֵי: נֵימָא קְרָא ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בּוֹ״, ״בְּטוֹב״ אַחְרִינָא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: טוֹב מֵעִיקָּרוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, רַע מֵעִיקָּרוֹ אֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.

ז׳ רָבָא אָמַר: תַּרְוַויְיהוּ ״טוֹב״ יַיתּוֹרֵי מְיַיתְּרִי. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ בְּרָע אוֹ רַע בּוֹ״, לְמָה לִי לְמִכְתַּב תַּרְוַיְיהוּ ״טוֹב״? חַד ״טוֹב״ — אֲפִילּוּ בְּטוֹב נָמֵי, כִּי מֵמִיר לָקֵי. וְאִידַּךְ ״טוֹב״ — מֵעִיקָּרוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, רַע מֵעִיקָּרוֹ אֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.

ח׳ וְאַבָּיֵי אָמַר: קַל וָחוֹמֶר הוּא, וּמָה טוֹב בְּרָע, דְּעַלּוֹיֵי קָא מְעַלֵּי לֵיהּ — לָקֵי, טוֹב בְּטוֹב, דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן דְּלָקֵי!

ט׳ וְרָבָא — אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, וְאַבַּיֵּי אָמַר לָךְ: הָא לָאו דִּינָא הוּא, מִי גָּרַע טוֹב מֵרַע?

י׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ״ בְּשֶׁל אֲחֵרִים, ״וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ״ בְּשֶׁל עַצְמוֹ. וְלִכְתּוֹב ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ״, וְלָא בָּעֵי ״לֹא יָמִיר אוֹתוֹ״!

י״א אִי כְּתַב הָכִי — הֲוָה אָמֵינָא: תֵּצֵא זוֹ וְתִכָּנֵס זוֹ הוּא דְּתִילְקֵי, אֲבָל מֵמִיר דְּתַרְוַויְיהוּ קָא מַקְדֵּישׁ לְהוּ — אֵימָא לָא לָקֵי. קָא מַשְׁמַע לַן.

י״ב הַאי בְּשֶׁל אֲחֵרִים, הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא בְּהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ דִּידֵיהּ, וְחוּלִּין דְּעָלְמָא — מִי מָצֵי מַקְדֵּישׁ? ״אִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַה׳״ אָמַר רַחֲמָנָא, מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ. וְאֶלָּא בְּהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ דְּעָלְמָא, וְחוּלִּין דִּידֵיהּ — מִי מַתְפֵּיס בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ?

י״ג לְעוֹלָם בִּבְהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ דְּעָלְמָא, וְחוּלִּין דִּידֵיהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר מָרֵיהּ דִּבְהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ: ״כׇּל הָרוֹצֶה לְהָמִיר בִּבְהֶמְתּוֹ יָבֹא וְיָמִיר״.

י״ד מַתְנִי׳ מְמִירִין אֶחָד בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד, אֶחָד בְּמֵאָה, וּמֵאָה בְּאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מְמִירִין אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״, מָה ״הוּא״ מְיוּחָד, אַף הִיא מְיוּחֶדֶת.

ט״ו גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״ — מִכָּאן שֶׁמְּמִירִין אֶחָד בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד, אֶחָד בְּמֵאָה, וּמֵאָה בְּאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מְמִירִין אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״, וְלֹא בְּהֵמָה בִּבְהֵמוֹת, וְלֹא בְּהֵמוֹת בִּבְהֵמָה.

ט״ז אָמַר לוֹ: מָצִינוּ בְּהֵמוֹת שֶׁקְּרוּיָה ״בְּהֵמָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְהֵמָה רַבָּה״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — ״בְּהֵמָה רַבָּה״ אִיקְּרִי, ״בְּהֵמָה״ סְתָם לָא אִיקְּרִי.

י״ז וְטַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם ״בְּהֵמָה״ הוּא? וְהָא טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם ״הוּא״, מָה ״הוּא״ מְיוּחָד — אַף תְּמוּרָה מְיוּחֶדֶת!

י״ח מֵעִיקָּרָא אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן מִן ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״, וְכִי חֲזָא דְּדָרְשִׁי רַבָּנַן מִ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״, אָמַר לָהֶם אִיהוּ: מֵהָתָם נָמֵי מָצֵינַן לְמֵילַף טַעְמָא דִּידִי.

י״ט אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמְּמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין, מַאי טַעְמָא? קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה דְּהֶקְדֵּשׁ לְהֵיכָן הָלְכָה?! וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְמִירִין שְׁנַיִם בְּאֶחָד, כֵּן אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין.

כ׳ תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְמִירִין אֶחָד בִּשְׁנַיִם, כָּךְ אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאֵין מְמִירִין שְׁנַיִם בְּאֶחָד, כָּךְ אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״, אֲפִילּוּ בְּמֵאָה.

כ״א בָּעֵי רַבִּי אָבִין: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר ״אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין״, הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהֵמִיר בּוֹ,

א׳ וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיָּמִיר בּוֹ?

ב׳ אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי שְׁנֵי גוּפִים וּקְדוּשָּׁה אַחַת — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא מִתְכַּפֵּר.

ג׳ אִי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת, וְגוּף אֶחָד — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא הוּמַם!

ד׳ וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת — לָא, מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה הָא אִיתְּמַר בַּהּ חֲדָא זִימְנָא. שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַהוּ? תֵּיקוּ.

ה׳ לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, בָּעֵי רַבִּי אָבִין לְרַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין — הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהֵמִיר בּוֹ, וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר?

ו׳ נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה, מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר?

ז׳ אָמַר אַבָּיֵי: הֵי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף — לָא נִיבְעֵי הוּמַם וְחִלְּלוֹ בְּאַחֵר! אִי גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר] בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה — לָא נִיבְעֵי נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר!

ח׳ וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: הוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיָמִיר? מִי אָמְרִינַן: בְּאָשָׁם רִאשׁוֹן הוּא דְּאֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר, אֲבָל בְּגוּף (אֶחָד) [אַחֵר], אַף עַל גַּב דְּקַדִּישׁ אוֹתָהּ קְדוּשָּׁה — חוֹזֵר וּמֵמִיר, אוֹ דִלְמָא: כֹּל בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר?

ט׳ וְאִם תִּימְצָא לוֹמַר הַדִּין גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר], כֵּיוָן דִּבְאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה קָאֵים — אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר, אֶלָּא נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה רִאשׁוֹן לְעוֹלָה, מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר בּוֹ?

י׳ מִי אָמְרִינַן: כִּי אֵין מֵמִיר וְחוֹזֵר וּמֵמִיר — הָנֵי מִילֵּי אוֹתוֹ הַגּוּף בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה, אֲבָל אוֹתוֹ הַגּוּף בִּקְדוּשָּׁה אַחֶרֶת — חוֹזֵר וּמֵמִיר, אוֹ דִלְמָא: אַף עַל קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת, כֵּיוָן דְּאוֹתוֹ הַגּוּף הוּא — אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר? תֵּיקוּ.

י״א אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.

י״ב אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי? אָמַר קְרָא: ״וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית״ — מַקְדִּישׁ, וְלֹא הַמַּתְפִּיס.

י״ג בָּעֵי רַבִּי אָבִין: הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהוּמַם, וְהוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ, וְחִלְּלוֹ חֲבֵירוֹ, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ?

י״ד אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא נִתְכַּפֵּר!

ט״ו אִי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת, וְגוּף אֶחָד קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — תִּיבְּעֵי בְּלֹא הוּמַם!

ט״ז וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: אִם תִּימְצָא לוֹמַר שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת לָא — מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה אִיתּוֹסַף בַּהּ חֲדָא זִימְנָא חוֹמֶשׁ, שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַאי? תֵּיקוּ.

י״ז לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, בָּעֵי רַבִּי אָבִין: הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר וְהוֹסִיף חוֹמֶשׁ, נִתְכַּפְּרוּ בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ?

י״ח אָמַר אַבָּיֵי: הָדֵין קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, אִי קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — לָא נִיבְּעֵי לֵיהּ הוּמַם, אִי גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר] בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה כּוּ׳.

י״ט וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ? מִי אָמְרִינַן: בְּאָשָׁם קַמָּא הוּא דְּמוֹסֵיף, אֲבָל בְּגוּף (אֶחָד) [אַחֵר], אַף עַל גַּב דְּקָאֵים בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה, [אֵין] מוֹסִיף חוֹמֶשׁ,