תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ״ט

א׳ מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ מַמְזֵר — כׇּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּ״לֹא יָבֹא״, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.

ב׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מָצָאתִי מְגִלַּת יוּחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָתוּב בָּהּ: אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ, לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

ג׳ אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּרְשָׁהּ וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

ד׳ גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? דִּכְתִיב: ״לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו״. כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו — לֹא יְגַלֶּה.

ה׳ וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: בַּאֲנוּסַת אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי לָאוִין,

ו׳ וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה׳״, אַלְמָא מֵהָנֵי הָוֵי מַמְזֵר.

ז׳ וּלְרַבִּי סִימַאי, דִּמְרַבֵּה שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין דְּלָאו דִּ״שְׁאֵר״, וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב, דִּמְרַבֵּה אֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה —

ח׳ נָפְקָא לְהוּ מִ״וְּלֹא״.

ט׳ וְשִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר״. אַלְמָא: מֵחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת הָוֵי מַמְזֵר.

י׳ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא יְגַלֶּה״. ״לֹא יִקַּח״ (״וְלֹא יְגַלֶּה״) לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו, הָכִי קָאָמַר: מִ״לֹּא יִקַּח״ עַד ״לֹא יְגַלֶּה״ — הָוֵי מַמְזֵר, טְפֵי — לָא הָוֵי מַמְזֵר.

י״א אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה

א׳ וְעַל הַסּוֹטָה — שֶׁאֵין הַוָּלָד מַמְזֵר.

ב׳ נִדָּה, דְּהָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״, אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין.

ג׳ סוֹטָה נָמֵי, דְּהָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין.

ד׳ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַסּוֹטָה וְעַל שׁוֹמֶרֶת יָבָם, שֶׁאֵין הַוָּלָד מַמְזֵר.

ה׳ וְאַבָּיֵי, שׁוֹמֶרֶת יָבָם — מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּרַב אִי כִּשְׁמוּאֵל.

ו׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי כּוּ׳. תָּנֵי, שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: מָצָאתִי מְגִלַּת יוּחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָתוּב בָּהּ: אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ, וְכָתוּב בָּהּ: מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי. וְכָתוּב בָּהּ: מְנַשֶּׁה הָרַג אֶת יְשַׁעְיָה.

ז׳ אָמַר רָבָא: מֵידָן דַּיְינֵיהּ וְקַטְלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ, מֹשֶׁה רַבְּךָ אָמַר: ״כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ: ״וָאֶרְאֶה אֶת ה׳ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא״. מֹשֶׁה רַבְּךָ אָמַר: ״מִי כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל קׇרְאֵנוּ אֵלָיו״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ: ״דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ״. מֹשֶׁה רַבְּךָ אָמַר: ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ: ״וְהוֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה״!

ח׳ אָמַר יְשַׁעְיָה: יָדַעְנָא בֵּיהּ דְּלָא מְקַבֵּל מָה דְּאֵימָא לֵיהּ, וְאִי אֵימָא לֵיהּ — אֶישַּׁוְּיֵיהּ מֵזִיד. אֲמַר שֵׁם אִיבְּלַע בְּאַרְזָא, אַתְיוּהּ לְאַרְזָא וְנַסְּרוּהּ. כִּי מְטָא לַהֲדֵי פּוּמָּא, נָח נַפְשֵׁיהּ. מִשּׁוּם דַּאֲמַר: ״וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב״.

ט׳ מִכׇּל מָקוֹם קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי?

י׳ ״וָאֶרְאֶה אֶת ה׳״, כִּדְתַנְיָא: כׇּל הַנְּבִיאִים נִסְתַּכְּלוּ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ נִסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה.

י״א ״דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ״ — הָא בְּיָחִיד, הָא בְּצִבּוּר. וְיָחִיד אֵימַת? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

י״ב ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״ — תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״,