א׳ הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא! הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ אִיסּוּרָא נָמֵי לֵיכָּא, וְאַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא ״אֲבָל חַיָּיבִין״, תַּנָּא נָמֵי רֵישָׁא ״אֵין חַיָּיבִין״.
ב׳ אָמַר רָבָא, הָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן: אֵין אָב לְגוֹי, לָא תֵּימָא מִשּׁוּם דִּשְׁטִופִי בְּזִמָּה, דְּלָא יְדִיעַ, אֲבָל יְדִיעַ — חָיְישִׁינַן, אֶלָּא אֲפִילּוּ דִּידִיעַ — נָמֵי לָא חָיְישִׁינַן.
ג׳ דְּהָא שְׁנֵי אַחִין תְּאוֹמִים, דְּטִפָּה אַחַת הִיא וְנֶחְלְקָה לִשְׁתַּיִם, וְקָתָנֵי סֵיפָא: לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין, שְׁמַע מִינַּהּ: אַפְקוֹרֵי אַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְזַרְעֵיהּ, דִּכְתִיב: ״בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם״.
ד׳ תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּנִיפְטַיִים הַגֵּר שֶׁנָּשָׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ: אֵין אִישׁוּת לַגֵּר. וְאֶלָּא גֵּר דְּקַדֵּישׁ הָכִי נָמֵי לָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין?! אֶלָּא אֵימָא: אֵין אִסּוּר אֵשֶׁת אָח לַגֵּר. מַאי לָאו דְּנַסְבַהּ אַח כְּשֶׁהוּא גֵּר!
ה׳ לָא, דְּנַסְבַהּ כְּשֶׁהוּא גּוֹי. כְּשֶׁהוּא גּוֹי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לִיגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר, קָא מַשְׁמַע לַן.
ו׳ תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר בֶּן יָאסְיָין: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִכְרַכֵּי הַיָּם מָצָאתִי גֵּר אֶחָד שֶׁנָּשָׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מִי הִרְשְׁךָ? אָמַר לִי: הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ, עַל סַפְסָל זֶה יָשַׁב רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר שְׁנֵי דְבָרִים: גֵּר נוֹשֵׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ, וְאָמַר: ״וַיְהִי דְבַר ה׳ אֶל יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר״ — שֵׁנִית דִּבְּרָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, שְׁלִישִׁית לֹא דִּבְּרָה עִמּוֹ שְׁכִינָה. קָתָנֵי מִיהַת גֵּר נוֹשֵׂא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. מַאי לָאו, דְּנַסְבַהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא גֵּר?
ז׳ לָא, דְּנַסְבַהּ כְּשֶׁהוּא גּוֹי. מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: נִגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר, קָא מַשְׁמַע לַן.
ח׳ וּמִי מְהֵימַן, וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמּוֹרֶה הֲלָכָה וּבָא, אִם קוֹדֶם מַעֲשֶׂה אֲמָרָהּ — שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאִם לָאו — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ!
ט׳ אִיבָּעֵית אֵימָא: מוֹרֶה וּבָא הָיָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּקָאָמַר הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי הָכָא, דְּקָאָמַר מַעֲשֶׂה אַחֲרִינָא בַּהֲדֵהּ.
י׳ אָמַר מָר: ״וַיְהִי דְבַר ה׳ אֶל יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר״, שֵׁנִית דִּבְּרָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, שְׁלִישִׁית לֹא דִּבְּרָה עִמּוֹ. וְהָא כְּתִיב: ״הוּא הֵשִׁיב [אֶת] גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא״!
י״א אָמַר רָבִינָא: עַל עִסְקֵי נִינְוֵה קָאָמַר. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, הָכִי קָאָמַר: ״כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ הַנָּבִיא״ — כְּשֵׁם שֶׁנֶּהְפַּךְ לְנִינְוֵה מֵרָעָה לְטוֹבָה, כָּךְ בִּימֵי יָרׇבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ נֶהֱפַךְ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מֵרָעָה לְטוֹבָה.
י״ב תָּא שְׁמַע: גֵּר שֶׁהָיָה לֵידָתוֹ בִּקְדוּשָּׁה וְהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה — יֵשׁ לוֹ שְׁאֵר הָאֵם, וְאֵין לוֹ שְׁאֵר הָאָב. כֵּיצַד? נָשָׂא אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם — יוֹצִיא. מִן הָאָב — יְקַיֵּים. אֲחוֹת הָאָב מִן הָאֵם — יוֹצִיא,
א׳ מִן הָאָב — יְקַיֵּים. אָחוֹת הָאֵם מִן הָאֵם — יוֹצִיא, מִן הָאָב — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יוֹצִיא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְקַיֵּים. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל עֶרְוָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁאֵר הָאֵם — יוֹצִיא, מִשּׁוּם הָאָב — יְקַיֵּים.
ב׳ וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ, וּבְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּשְׁאָר כׇּל הָעֲרָיוֹת מוּתָּרוֹת לוֹ. לְאֵיתוֹיֵי אֵשֶׁת הָאָב.
ג׳ נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ — כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת. לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס. מֵתָה אִשְׁתּוֹ — מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ. וְאִיכָּא דְּתָנֵי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ.
ד׳ קָתָנֵי מִיהַת: מוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו, מַאי לָאו, דְּנַסְבַהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא גֵּר? לָא, דְּנַסְבַהּ כְּשֶׁהוּא גּוֹי. מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לִיגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר, קָא מַשְׁמַע לַן.
ה׳ אָמַר מָר: נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ — כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת. לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס. הַשְׁתָּא אַפּוֹקֵי מַפֵּיק — לְכַתְּחִלָּה מִיבַּעְיָא?! הָתָם קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: הָךְ דַּאֲמוּר רַבָּנַן יְקַיֵּים, לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס.
ו׳ מֵתָה אִשְׁתּוֹ — מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ. וְאִיכָּא דְּתָנֵי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ. חֲדָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וַחֲדָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
ז׳ מַאן דְּאָסַר, כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה — בְּאִיסּוּרָא קָיְימָא, וְגַבֵּי גֵר גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. וּמַאן דְּשָׁרֵי, כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה — קְלַשׁ לֵיהּ אִיסּוּרָא, וְגַבֵּי גֵר לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
ח׳ מַתְנִי׳ חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶן, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וּמֵתוּ — אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַיבֵּם אוֹתָהּ.
ט׳ הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַיבֵּם. נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִיבּוּם לְכׇל אַחַת וְאַחַת.
י׳ גְּמָ׳ וְדַוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי, אֲבָל יַבּוֹמֵי בְּרֵישָׁא — לָא, דְּקָפָגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק.
י״א מַאי הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת? דְּלָא תֵּימָא לְיַבְּמִינְהוּ חַד לְכוּלְּהוּ, אֶלָּא כֹּל חַד וְחַד מְיַיבֵּם חֲדָא, דִּלְמָא מִתְרַמְיָא לֵיהּ דִּידֵיהּ.
י״ב מִקְצָתָן אַחִין וּמִקְצָתָן שֶׁאֵין אַחִין — הָאַחִין חוֹלְצִין, וְשֶׁאֵין אַחִין מְיַיבְּמִין. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב סָפְרָא, הָכִי קָאָמַר: מִקְצָתָן אַחִין מִן הָאָב וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם. אַחִין מִן הָאֵם — חוֹלְצִין, וְאַחִין מִן הָאָב — מְיַיבְּמִין.
י״ג מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים — כֹּהֲנִים חוֹלְצִין, שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים — מְיַיבְּמִין. מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם — אֵלּוּ וָאֵלּוּ חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין.
מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד