בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת יומא › תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ״ה

תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ״ה

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף נ״ה ע״א

א׳ כִּמְנַגְּדָנָא. תָּנָא, כְּשֶׁהוּא מַזֶּה — אֵינוֹ מַזֶּה עַל הַכַּפּוֹרֶת, אֶלָּא כְּנֶגֶד עוֹבְיָהּ שֶׁל כַּפּוֹרֶת. כְּשֶׁהוּא מַזֶּה לְמַעְלָה — מְצַדֵּד יָדוֹ לְמַטָּה. וּכְשֶׁהוּא מַזֶּה לְמַטָּה — מְצַדֵּד יָדוֹ לְמַעְלָה.

ב׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר קְרָא: ״וְהִזָּה אוֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת״, לֹא יֹאמַר ״לְמַטָּה״ בְּשָׂעִיר, דְּלָא צְרִיךְ, דְּגָמַר מִמַּטָּה דְּפַר,

ג׳ לָמָּה נֶאֱמַר — לְאַקּוֹשֵׁי ״עַל״ לְ״לִפְנֵי״: מָה ״לִפְנֵי״ דְּלָאו עַל, אַף ״עַל״ דְּלָאו עַל.

ד׳ אַדְּרַבָּה: לֹא יֵאָמֵר ״לְמַעְלָה״ בְּפַר דְּלָא צְרִיךְ, דְּגָמַר מִמַּעְלָה דְשָׂעִיר. לָמָּה נֶאֱמַר? לְאַקּוֹשֵׁי ״לִפְנֵי״ לְ״עַל״: מָה ״עַל״ — עַל מַמָּשׁ, אַף ״לִפְנֵי״ — עַל מַמָּשׁ!

ה׳ הַאי מַאי?! אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְמַטָּה דְשָׂעִיר לְאַקּוֹשֵׁי לְמַעְלָה דְפַר — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: ״עַל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת קֵדְמָה״ — זֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״פְּנֵי״ אֵינוֹ אֶלָּא קָדִים. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְמַעְלָה דְפַר לְאַקּוֹשֵׁי לְמַטָּה דְשָׂעִיר — לְמַאי אֲתָא?

ו׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת״ — לָמַדְנוּ: כַּמָּה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת. לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר, אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה!

ז׳ הֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר. מָה לְמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, אַף לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — שֶׁבַע.

ח׳ אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר. מָה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת, אַף לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — אַחַת? נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין מַטָּה מִמַּטָּה, וְאֵין דָּנִין מַטָּה מִלְמַעְלָה.

ט׳ אַדְּרַבָּה, דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ, וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ — שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת. כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — שֶׁבַע.

י׳ לָמַדְנוּ כַּמָּה לְמַטָּה? בַּפָּר וּבַשָּׂעִיר — שֶׁבַע. לְמַעְלָה בַּפָּר אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, וַהֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר. מָה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת, אַף לְמַעְלָה בַּפָּר — אַחַת.

י״א אוֹ כְּלָךְ לַדֶּרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר. מָה לְמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, אַף לְמַעְלָה בַּפָּר — שֶׁבַע! נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה? דָּנִין מַעְלָה מִמַּעְלָה, וְאֵין דָּנִין מַעְלָה מִמַּטָּה!

י״ב אַדְּרַבָּה: דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ, וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״? שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת, כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — שֶׁבַע. וּכְשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת, כָּךְ לְמַעְלָה בַּפָּר — אַחַת.

י״ג אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם. תָּנוּ רַבָּנַן: אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלֹשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַת, אַחַת וְאַחַת, שְׁתַּיִם וְאַחַת, שָׁלֹשׁ וְאַחַת, אַרְבַּע וְאַחַת, חָמֵשׁ וְאַחַת, שֵׁשׁ וְאַחַת, שֶׁבַע וְאַחַת.

י״ד וְלָא פְּלִיגִי: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ.

ט״ו דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה מִנְיָן עִם כׇּל אַחַת וְאַחַת, מַאי טַעְמָא? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: שֶׁלֹּא יִטְעֶה בַּהַזָּאוֹת.

ט״ז רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת יַזֶּה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַזֶּה״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַזֶּה״? לִימֵּד עַל הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁצְּרִיכָה מִנְיָן עִם כׇּל אַחַת וְאַחַת.

י״ז מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּלֹא מָנָה וְלֹא טָעָה.

י״ח יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל. תְּנַן הָתָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיוּ שׁוֹפָרוֹת לְקִינֵּי חוֹבָה, מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת.

י״ט מַאי מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת? אָמַר רַב יוֹסֵף: מִפְּנֵי תַּעֲרוֹבֶת חוֹבָה בִּנְדָבָה. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְנַעֲבֵיד תְּרֵי וְנִכְתּוֹב עֲלַיְיהוּ הֵי דְּחוֹבָה וְהֵי דִּנְדָבָה? רַבִּי יְהוּדָה

דף נ״ה ע״ב

א׳ לֵית לֵיהּ כְּתִיבָה. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד בִּלְבַד. תְּרֵי מַאי טַעְמָא לָא — מִשּׁוּם דְּמִחַלְּפִי. וְנַעֲבֵיד תְּרֵי וְלִיכְתּוֹב עֲלַיְיהוּ הֵי דְפַר וְהֵי דְשָׂעִיר. אֶלָּא, לְרַבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ כְּתִיבָה.

ב׳ מֵיתִיבִי: שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שׁוֹפָרוֹת הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ, וְהָיָה כָּתוּב עֲלֵיהֶן: תִּקְלִין חַדְתִּין, וְתִקְלִין עַתִּיקִין, וְקִינִּין, וְגוֹזְלֵי עוֹלָה, וְעֵצִים, וּלְבוֹנָה, וְזָהָב לְכַפּוֹרֶת, וְשִׁשָּׁה לִנְדָבָה.

ג׳ תִּקְלִין חַדְתִּין — אֵלּוּ שְׁקָלִים שֶׁל כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה, תִּקְלִין עַתִּיקִין — מִי שֶׁלֹּא שָׁקַל אֶשְׁתָּקַד, יִשְׁקוֹל לְשָׁנָה הַבָּאָה. קִינִּין — הֵן תּוֹרִין, גּוֹזְלֵי עוֹלָה — הֵן בְּנֵי יוֹנָה, וְכוּלָּן עוֹלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

ד׳ כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא, גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ. וּמִי חָיְישִׁינַן? וְהָתְנַן: הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם — מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּים!

ה׳ אֶלָּא: מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ וַדַּאי. וְנִבְרוֹר אַרְבָּעָה זוּזֵי וְנִשְׁדֵּי בְּמַיָּא, וְהָנָךְ נִישְׁתְּרוֹ? רַבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ בְּרֵירָה.

ו׳ מְנָא לַן? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִיִּים, עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה — עוֹמֵד וְאוֹמֵר: שְׁנֵי לוּגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה.

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד