תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק״כ

א׳ שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים וְהוֹצִיאָהּ לַחוּץ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דַּעֲיַילָא – קָלְטָה לַהּ מְחִיצְתָּא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדַר – הֲדַר?

ב׳ לָאו הַיְינוּ פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּה וְרַב יוֹסֵף? דִּתְנַן: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם – מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ.

ג׳ וְאִיבַּעְיָא לְהוּ: יָרְדוּ, מַהוּ שֶׁיַּעֲלוּ? רַבָּה אָמַר: לֹא יַעֲלוּ, וְרַב יוֹסֵף אָמַר: יַעֲלוּ.

ד׳ תִּיבְּעֵי לְרַבָּה, תִּיבְּעֵי לְרַב יוֹסֵף. תִּיבְּעֵי לְרַבָּה: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּה – אֶלָּא בְּמִזְבֵּחַ; דַּחֲזֵי לֵיהּ מְקַדֵּשׁ, דְּלָא חֲזֵי לָא מְקַדֵּשׁ; אֲבָל מְחִיצָה, אַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי לַיהּ – קָלְטָה.

ה׳ אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ לְרַב יוֹסֵף – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב יוֹסֵף הָתָם, אֶלָּא דְּחַד מָקוֹם הוּא; אֲבָל הָכָא, דִּתְרֵי מְקוֹמוֹת נִינְהוּ – לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ.

ו׳ מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבָּה בְּחַד גִּיסָא, וּלְרַב יוֹסֵף בְּחַד גִּיסָא – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבִּי יַנַּאי. דְּבָעֵי רַבִּי יַנַּאי: אֵבְרֵי עוֹלַת בָּמַת יָחִיד, שֶׁעָלוּ לַמִּזְבֵּחַ וְיָרְדוּ – מַהוּ? הֵיכָא דְּלֹא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – הֵיכָא דְּמָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר. מַאי? תֵּיקוּ.

ז׳ אִיתְּמַר: שְׁחִיטַת לַיְלָה בְּבָמַת יָחִיד – רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: כְּשֵׁרָה, וְחַד אָמַר: פְּסוּלָה. וְקָא מִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר;

ח׳ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי קְרָאֵי אַהֲדָדֵי – כְּתִיב: ״וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה״,

ט׳ וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ, וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַה׳ לֶאֱכוֹל עַל הַדָּם. וַיַּגִּשׁוּ כׇל הָעָם אִישׁ שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה, וַיִּשְׁחֲטוּ שָׁם״.

י׳ מָר מְשַׁנֵּי: כָּאן בְּחוּלִּין, כָּאן בְּקָדָשִׁים. וּמַר מְשַׁנֵּי: כָּאן בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה גְּדוֹלָה, כָּאן בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה.

י״א אִיתְּמַר: עוֹלַת בָּמַת יָחִיד – רַב אָמַר: אֵין טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. וְקָא מִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – אֵין טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ; שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵילָךְ.

י״ב מָר סָבַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵילָךְ – לָא שְׁנָא בָּמָה גְּדוֹלָה, וְלָא שְׁנָא בָּמָה קְטַנָּה. וּמָר סָבַר: בְּבָמָה גְּדוֹלָה אִין, בְּבָמָה קְטַנָּה לָא.

י״ג תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: דְּבָרִים שֶׁבֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה – קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין קֶרֶן וִיסוֹד וְכֶבֶשׁ וְרִיבּוּעַ בְּבָמָה קְטַנָּה. כִּיּוֹר וְכַנּוֹ בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין כִּיּוֹר וְכַנּוֹ בְּבָמָה קְטַנָּה. חָזֶה וָשׁוֹק בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין חָזֶה וָשׁוֹק בְּבָמָה קְטַנָּה.

י״ד דְּבָרִים שֶׁשָּׁוְותָה בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה: שְׁחִיטָה בְּבָמָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ בִּגְדוֹלָה וּקְטַנָּה, דָּם מַתִּיר וּמְפַגֵּל בִּגְדוֹלָה וּקְטַנָּה, מוּמִין וּזְמַן בִּגְדוֹלָה וּקְטַנָּה.

ט״ו אֲבָל נוֹתָר וְהַזְּמַן וְהַטָּמֵא – שָׁוִין בָּזֶה וּבָזֶה.

ט״ז תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְמַן בְּבָמָה קְטַנָּה כְּבָמָה גְּדוֹלָה? אָמְרָה תּוֹרָה: לָן יִשָּׂרֵף, וּפִיגּוּל יִשָּׂרֵף; מָה פִּיגּוּל – פָּסוּל בְּבָמָה, אַף לָן – פָּסוּל בְּבָמָה.

י״ז אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ – דְּהָא אָמְרָה תּוֹרָה: לָן יִשָּׂרֵף, וְיוֹצֵא יִשָּׂרֵף; מָה יוֹצֵא – כָּשֵׁר בְּבָמָה, אַף לָן – כָּשֵׁר בְּבָמָה. וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא מֵעוֹפוֹת:

א׳ מָה עוֹפוֹת, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – זְמַן פּוֹסֵל בָּהֶן; קׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזְּמַן פּוֹסֵל בָּהֶן?!

ב׳ מָה לְעוֹפוֹת – שֶׁכֵּן אֵין הַזָּר כָּשֵׁר בָּהֶן; תֹּאמַר בְּבָמָה קְטַנָּה, שֶׁהַזָּר כָּשֵׁר בָּהּ – לֹא יְהֵא זְמַן פָּסוּל בָּהּ?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – לַעֲשׂוֹת זְמַן בָּמָה קְטַנָּה כִּזְמַן בָּמָה גְּדוֹלָה.

ג׳ הֲדַרַן עֲלָךְ פָּרַת חַטָּאת, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת זְבָחִים