בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת זבחים › תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י״ט

תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י״ט

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף י״ט ע״א

א׳ כְּנֶגֶד אַצִּילֵי יְדֵיהֶן.

ב׳ אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּאִיזְגַּדַּר מַלְכָּא וַהֲוָה מִדְּלֵי לִי הֶמְיָינַאי, וְתַיְתְיֵיהּ נִיהֲלֵיהּ, וַאֲמַר לִי: ״מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ כְּתִיב בְּכוּ. כִּי אֲתַאי קַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר, אֲמַר לִי: אִקַּיַּים בְּךָ ״וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ״.

ג׳ תְּנַן הָתָם: כֹּהֵן שֶׁלָּקָה בְּאֶצְבָּעוֹ – כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי בְּמִקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה. וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה דָּם – כָּאן וְכָאן אָסוּר.

ד׳ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי, אֲבָל צִילְצוֹל קָטָן – הָוֵי יִתּוּר בְּגָדִים. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא אָמְרוּ יִתּוּר בְּגָדִים אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים – לָא הָוֵי יִתּוּר.

ה׳ וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה! בִּשְׂמֹאל. אִי נָמֵי, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה.

ו׳ וּפְלִיגָא דְּרָבָא – דְּאָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא: בִּמְקוֹם בְּגָדִים – אֲפִילּוּ נִימָא אַחַת חוֹצֶצֶת. שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים – שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ חוֹצְצוֹת, פָּחוֹת מִכָּאן אֵינָן חוֹצְצוֹת.

ז׳ אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן – וַדַּאי פְּלִיגָא; אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִי לֵימָא דִּפְלִיגָא?

ח׳ שָׁאנֵי צִילְצוֹל קָטָן, דַּחֲשִׁיב.

ט׳ לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי, אֲבָל צִילְצוֹל קָטָן – חוֹצֵץ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא אָמְרוּ חֲצִיצָה בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים – שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ חוֹצְצוֹת, פָּחוֹת מִיכֵּן אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. וְהַיְינוּ דְּרָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא.

י׳ לֵימָא פְּלִיגָא אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא? שָׁאנֵי צִילְצוֹל קָטָן, דַּחֲשִׁיב.

י״א וּלְרַבִּי יוֹחָנָן – מַאי אִירְיָא גֶּמִי? לַשְׁמְעִינַן צִילְצוֹל קָטָן! מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּגֶמִי מַסֵּי.

י״ב בָּעֵי רָבָא: נִכְנְסָה לוֹ רוּחַ בְּבִגְדוֹ, מַהוּ? ״עַל בְּשָׂרוֹ״ בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא; אוֹ דִלְמָא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה בְּכָךְ?

י״ג כִּינָּה – מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ?

י״ד מֵתָה לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי חָיְיצָא; חַיָּה מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן (דאתא) [דְּאָתְיָא] וְאָזְלָא – רְבִיתָא הִיא וְלָא חָיְיצָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּקָפֵיד עֲלַהּ – חָיְיצָא?

ט״ו עָפָר – מַהוּ שֶׁיָּחוֹץ? עָפָר וַדַּאי חָיֵיץ! אֶלָּא אֲבַק עָפָר מַהוּ?

ט״ז בֵּית הַשֶּׁחִי – מַהוּ שֶׁיָּחוֹץ? ״עַל בְּשָׂרוֹ״ בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא; אוֹ דִּלְמָא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה בְּכָךְ?

י״ז הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ חֵיקוֹ, מַהוּ? גּוּפוֹ מִי חָיֵיץ, אוֹ לָא?

י״ח נִימָא – מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? נִימָא וַדַּאי חָיְיצָא! אֶלָּא נִימָא מְדוּלְדֶּלֶת מַהוּ?

י״ט בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי: יָצָא שְׂעָרוֹ בְּבִגְדוֹ, מַהוּ? שְׂעָרוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי, אוֹ לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי?

כ׳ בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: תְּפִילִּין – מַהוּ שֶׁיָּחוֹצּוּ? אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לַיְלָה לָאו זְמַן תְּפִילִּין הוּא – לָא תִּבְעֵי לָךְ; כֵּיוָן דְּלַיְלָה חָיְיצִי, יוֹם נָמֵי חָיְיצִי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – לְמַאן דְּאָמַר לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין; מַאי? מִצְוָה דְגוּפֵיהּ – חָיֵיץ אוֹ לָא חָיֵיץ?

כ״א אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא, וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. אֲמַר לֵיהּ: תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא בְּיָדֵינוּ: תְּפִילִּין חוֹצְצוֹת.

כ״ב מֵיתִיבִי: כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן ולְוִיִּם בְּדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן – פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין. מַאי, לָאו אִם הִנִּיחָן אֵינָן חוֹצְצוֹת? לָא, אִם הִנִּיחָן חוֹצְצוֹת.

כ״ג אִי הָכִי, ״פְּטוּרִים״?! ״אֲסוּרִים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל – דְּלָא מַתְנוּ לֵיהּ ״אָסוּר״, מִשּׁוּם הָכִי תְּנָא ״פְּטוּרִין״.

כ״ד וְהָתַנְיָא: אִם הִנִּיחָן אֵינָן חוֹצְצוֹת! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּיָד, הָא דְּרֹאשׁ.

כ״ה מַאי שְׁנָא דְּיָד, דִּכְתִיב: ״יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ״ – שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לִבְשָׂרוֹ; דְּרֹאשׁ נָמֵי, כְּתִיב: ״וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ״!

כ״ו תָּנָא: שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת,

דף י״ט ע״ב

א׳ שֶׁשָּׁם מַנִּיחִין תְּפִילִּין.

ב׳ מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה״ – ״טָהֵרָה״ מִכְּלָל שֶׁהִיא טְמֵאָה.

ג׳ וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. אָתְיָא ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ מִמְּחוּסַּר בְּגָדִים.

ד׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא טָבַל וְשֶׁלֹּא קִידֵּשׁ בֵּין בֶּגֶד לְבֶגֶד וּבֵין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֶחָד כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו שַׁחֲרִית, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.

ה׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַבִּי יוֹחָנָן: מִכְּדִי חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין דְּאוֹרָיְיתָא, וְ״חוּקָּה״ כְּתִיב בְּהוּ – לִיעַכְּבוּ!

ו׳ אֲמַר לֵיהּ, אָמַר קְרָא: ״וּלְבֵשָׁם״ – לְבִישָׁה מְעַכֶּבֶת, וְאֵין דָּבָר אַחֵר מְעַכֵּב.

ז׳ צָהֲבוּ פָּנָיו, אֲמַר לֵיהּ: וָי״ו אַאוּפְתָּא כְּתַבִי לָךְ – אִי הָכִי, דְּצַפְרָא נָמֵי.

ח׳ אָמַר חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ״וְהָיְתָה לָהֶם חׇק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם״ – דָּבָר הַמְעַכֵּב בְּזַרְעוֹ, מְעַכֵּב בּוֹ; דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בְּזַרְעוֹ, אֵין מְעַכֵּב בּוֹ.

ט׳ רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו״ – דָּבָר הַמְעַכֵּב בְּבָנָיו מְעַכֵּב בּוֹ, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בְּבָנָיו אֵין מְעַכֵּב בּוֹ.

י׳ רַבִּי יוֹנָתָן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִדְּחִזְקִיָּה? אָמַר לָךְ: הָהוּא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב.

י״א וְאִידַּךְ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כִּיּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ – אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו״.

י״ב תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מִצְוַת קִידּוּשׁ? מַנִּיחַ יָדוֹ הַיְמָנִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַיְמָנִית, וְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּמְקַדֵּשׁ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְעַל גַּבֵּי שְׁתֵּי רַגְלָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וּמְקַדֵּשׁ. אָמְרוּ לוֹ: הִפְלַגְתָּה, אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן.

י״ג שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! אָמַר רַב יוֹסֵף: וַחֲבֵירוֹ מְסַיְּיעוֹ.

י״ד מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: עֲמִידָה מִן הַצַּד אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

ט״ו אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: וְלִיתֵּיב מִיתָּב וּלְקַדֵּשׁ! אָמַר קְרָא: ״לְשָׁרֵת״ – וְשֵׁירוּת מְעוּמָּד הוּא.

ט״ז תָּנוּ רַבָּנַן: קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו בַּיּוֹם – אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה – צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי; שֶׁהָיָה רַבִּי אוֹמֵר: לִינָה מוֹעֶלֶת בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

י״ז תַּנְיָא אִידַּךְ: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ כׇּל הַלַּיְלָה לָאוֹרָה – טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁקִּידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה – אֲפִילּוּ מִיכָּן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ.

י״ח וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי, דִּפְסַק לֵיהּ מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה; אֲבָל בְּהָא, דְּלָא פְּסַק לֵיהּ – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; אֲבָל בְּהָא – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי; צְרִיכָא.

י״ט מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב: ״בְּגִשְׁתָּם״. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב: ״בְּבוֹאָם״.

כ׳ וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״בְּבוֹאָם״! אִי כְּתִיב ״בְּגִשְׁתָּם״ וְלָא כְּתִיב ״בְּבוֹאָם״ – הֲוָה אָמֵינָא: עַל כׇּל גִּישָׁה וְגִישָׁה; כְּתַב רַחֲמָנָא: ״בְּבוֹאָם״.

כ״א וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״בְּגִשְׁתָּם״! אִי כְּתִיב ״בְּבוֹאָם״ וְלָא כְּתִיב ״בְּגִשְׁתָּם״ – הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ אַבִּיאָה רֵיקָנִית.

כ״ב אַבִּיאָה רֵיקָנִית?! הָא כְּתִיב: ״לְשָׁרֵת״! אֶלָּא בְּגִשְׁתָּם מִיבְּעֵי לֵיהּ, לְכִדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב. דְּאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הַכֹּל מוֹדִים בְּקִידּוּשׁ שֵׁנִי – כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְקַדֵּשׁ; דְּאָמַר קְרָא: ״אוֹ בְגִשְׁתָּם״ – מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא גִּישָׁה בִּלְבַד, יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר לְבִישָׁה וְגִישָׁה.

כ״ג ״לְהַקְטִיר אִשֶּׁה״ לְמָה לִּי?

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד