תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף מ״ט

א׳ וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר – דְּהוּא נִפְדֶּה, וְאִילּוּ לָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְדֶּה – דִּתְנַן: הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמָא – יִפָּדֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יִקָּבֵר. נִטְמָא אִין, לֹא נִטְמָא לָא!

ב׳ הָתָם לָא אַלִּימָא קְדוּשָּׁתֵיהּ לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנֵיהּ.

ג׳ וַהֲרֵי תְּמוּרָה – דְּאִילּוּ קֳדָשִׁים לָא חָיְילִי עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ, וְאִילּוּ אִיהִי חָיְילָא!

ד׳ תְּמוּרָה מִכֹּחַ קָדָשִׁים קָא אָתְיָא, וְקָדָשִׁים מִכֹּחַ חוּלִּין (קָאָתֵי) [קָאָתוּ].

ה׳ הֲרֵי פֶּסַח – דְּהוּא אֵינוֹ טָעוּן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, וְאִילּוּ מוֹתָר דִּידֵיהּ טָעוּן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק!

ו׳ פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – שְׁלָמִים הוּא.

ז׳ וְאִיבָּעֵית אֵימָא, אָמַר קְרָא: ״הָעוֹלָה״ – בִּמְקוֹמָהּ תְּהֵא.

ח׳ אָשָׁם מְנָלַן דְּבָעֵי צָפוֹן? דִּכְתִיב: ״בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם״.

ט׳ אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה, קַבָּלָה מְנָא לַן? ״וְאֶת דָּמוֹ יִזְרוֹק״ – קִבּוּל דָּמוֹ נָמֵי בַּצָּפוֹן.

י׳ מְקַבֵּל עַצְמוֹ מְנָא לַן? ״דָּמוֹ״–״וְאֶת דָּמוֹ״.

י״א אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָא לַן? קְרָא אַחֲרִינָא כְּתִיב: ״וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ״.

י״ב וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחְזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחְזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵירוּשׁ.

י״ג כֵּיצַד? ״וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעוֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא וְגוֹ׳״ – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם״?

י״ד לְפִי שֶׁיָּצָא אֲשַׁם מְצוֹרָע לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ – בְּבוֹהֶן יָד וּבוֹהֶן רֶגֶל וְאֹזֶן יְמָנִית; יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ?

ט״ו תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא״ – מָה חַטָּאת טְעוּנָה מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף אֲשַׁם מְצוֹרָע טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.

ט״ז אִם כֵּן, נִכְתּוֹב בְּהַאי וְלָא נִכְתּוֹב בְּהַאי.

י״ז הָנִיחָא אִי סְבִירָא לַן יָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ – אִיהוּ הוּא דְּלָא גָּמַר מִכְּלָלוֹ,

א׳ אֲבָל כְּלָלוֹ גָּמַר מִינֵּיהּ (לְצָפוֹן) שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי סְבִירָא לַן דְּלָא הוּא גָּמַר מִכְּלָלוֹ וְלָא כְּלָלוֹ גָּמַר מִינֵּיהּ – הַאי לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ!

ב׳ כֵּיוָן דְּאַהְדְּרֵיהּ, אַהְדְּרֵיהּ.

ג׳ אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: אֵימָא כִּי אַהְדְּרֵיהּ קְרָא – לְגַבֵּי מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין, דְּבָעֵי כְּהוּנָּה; אֲבָל שְׁחִיטָה, דְּלָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה – לָא מִיבְּעֵי צָפוֹן!

ד׳ אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״כִּי כְּחַטָּאת הוּא״; מַאי ״כְּחַטָּאת הָאָשָׁם״? כִּשְׁאָר אֲשָׁמוֹת יִהְיֶה.

ה׳ לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי לְחַטָּאת, לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי לְעוֹלָה?

ו׳ אָמַר רָבִינָא: אִיצְטְרִיךְ; אִי אַקְּשֵׁיהּ לְחַטָּאת וְלָא אַקְּשֵׁיהּ לְעוֹלָה – הֲוָה אָמֵינָא: חַטָּאת מֵהֵיכָן לָמְדָה – מֵעוֹלָה; דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

ז׳ אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: וְנַיקְּשֵׁיה לְעוֹלָה, וְלָא נַיקְּשֵׁיה לְחַטָּאת!

ח׳ הֲוָה אָמֵינָא: דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ – חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ; וְכִי תֵּימָא: (ניקשי) [נַיקְּשֵׁיהּ] אַקּוֹשֵׁי לְחַטָּאת, נִיחָא לֵיהּ דְּמַקֵּישׁ לֵיהּ לְעִיקָּר וְלָא נַקֵּישׁ לֵיהּ לְטָפֵל; לְהָכִי אַקְּשֵׁיהּ לְחַטָּאת וְאַקְּשֵׁיהּ לְעוֹלָה – לְמֵימַר דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

ט׳ רָבָא אָמַר מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת – בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב!

י׳ מִשּׁוּם דְּבָעֵי אַגְמוֹרֵי יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת מִפַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה; בְּגוּפֵיהּ לָא כְּתִיב, וּמִפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ הוּא דְּגָמַר;

י״א לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם״ – דְּנֶיהְוֵי כְּמַאן דִּכְתִב בְּגוּפֵיהּ, וְלָא נִיהְוֵי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

י״ב אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְלִיכְתְּבֵיהּ בְּגוּפֵיהּ, וְלָא נַקֵּישׁ!

י״ג אִי כְּתַב בְּגוּפֵיהּ וְלָא אַקֵּישׁ – הֲוָה אָמֵינָא דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ; וְכִי תֵּימָא (נקשי) [נַקְּשֵׁיהּ] אַקּוֹשֵׁי – נִיחָא לֵיהּ דְּכַתְבֵיהּ בְּגוּפֵיהּ מִדְּאַקֵּישׁ לֵיהּ אַקּוֹשֵׁי; לְהָכִי כַּתְבֵיהּ וְאַקְּשֵׁיהּ, לְמֵימְרָא דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.

י״ד (הֶיקֵּשׁ, וּגְזֵירָה שָׁוָה, קַל וָחוֹמֶר – סִימָן)

ט״ו דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד מֵהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא, אִי מִדְּרָבִינָא. דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה?

ט״ז תָּא שְׁמַע, רַבִּי נָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: מִנַּיִן לִפְרִיחָה בִּבְגָדִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה? נֶאֱמַר קָרַחַת וְגַבַּחַת בַּבְּגָדִים, וְנֶאֱמַר קָרַחַת וְגַבַּחַת בָּאָדָם;

י״ז מָה לְהַלָּן – פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר, אַף כָּאן – פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר.

י״ח וְהָתָם מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו״ – וְאִיתַּקַּשׁ רֹאשׁוֹ (לרגל) [לְרַגְלָיו]; מָה לְהַלָּן, כּוּלּוֹ הָפַךְ לָבָן פֶּרַח בְּכוּלּוֹ – טָהוֹר; אַף כָּאן, כּוּלּוֹ הָפַךְ לָבָן פָּרַח בְּכוּלּוֹ – טָהוֹר.

י״ט אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לְמֵידִין לָמֵד מִלָּמֵד, חוּץ מִן הַקֳּדָשִׁים – שֶׁאֵין דָּנִין לָמֵד מִלָּמֵד.

כ׳ דְּאִם כֵּן – לֹא יֵאָמֵר צָפוֹנָה בְּאָשָׁם, וְתֵיתֵי בִּגְזֵירָה שָׁוָה דְּ״קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים״ מֵחַטָּאוֹת;

כ״א לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה?

כ״ב וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת!

כ״ג ״קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים״ יַתִּירֵי כְּתִיבִי.

כ״ד דָּבָר הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר –