תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ״א

א׳ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; אַף מְלִיקָה, שֶׁמַּכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה – תְּטַהֵר טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ.

ב׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה – שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, וְלֹא מְלִיקָתָהּ.

ג׳ וְלָא הִיא; הָתָם תֶּיהְוֵי הִיא, מִשְּׁחִיטָה דְּחוּלִּין קָאָתְיָין.

ד׳ דָּבָר הַלָּמֵד בְּבִנְיַן אָב, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ וּבִגְזֵירָה שָׁוָה וּבְקַל וָחוֹמֶר וּבְבִנְיַן אָב?

ה׳ פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא – מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: לָן בַּדָּם – כָּשֵׁר? שֶׁהֲרֵי לָן בָּאֵימוּרִין כָּשֵׁר. לָן בְּאֵימוּרִין כָּשֵׁר – שֶׁהֲרֵי לָן בַּבָּשָׂר כָּשֵׁר.

ו׳ יוֹצֵא – הוֹאִיל וְיוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה.

ז׳ טָמֵא – הוֹאִיל וְהוּתַּר בַּעֲבוֹדַת צִיבּוּר.

ח׳ חוּץ לִזְמַנּוֹ – הוֹאִיל וּמְרַצֶּה לְפִיגּוּלוֹ.

ט׳ חוּץ לִמְקוֹמוֹ – הוֹאִיל וְהוּקַּשׁ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ.

י׳ שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ דָּמָן – בְּהָנָךְ פְּסוּלִין דַּחֲזוּ לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר.

י״א וְכִי דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ, מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁירוֹ?!

י״ב תַּנָּא מִ״זֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״ רִיבָּה סָמֵיךְ לֵיהּ.

י״ג שְׁיָרֵי הַדָּם כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – הַהוּא דְּפָגַע בְּרֵישָׁא.

י״ד תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – וְלֹא יְסוֹד מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.

ט״ו ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – אֵין לוֹ יְסוֹד לַפְּנִימִי עַצְמוֹ.

ט״ז ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – תֵּן יְסוֹד לַמִּזְבֵּחַ שֶׁל עוֹלָה.

י״ז אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה – יְהֵא לַיְסוֹד? אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר; מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין – טְעוּנִין יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד?!

י״ח אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין וְאֵין בָּאִין לְכַפָּרָה – טְעוּנָה יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת וּבָאָה לְכַפָּרָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד?

י״ט אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״? תֵּן יְסוֹד לְמִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה.

כ׳ אָמַר מָר: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח״ – וְלֹא יְסוֹד מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! מֵ״אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ נָפְקָא.

כ״א ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ –

א׳ תֵּן יְסוֹד לַמִּזְבֵּחַ שֶׁל עוֹלָה.

ב׳ דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּדִכְתִיב; הָנֵי לְמָה לִי קְרָא – לְשִׁירַיִם?! שִׁירַיִם הָא בָּרַאי עָבֵיד לְהוּ!

ג׳ וְכִי תֵּימָא דְּאָפֵיךְ מֵיפָךְ –