בית דוד › הספרייה › תלמוד בבלי › מסכת זבחים › תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס״ז

תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס״ז

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דף ס״ז ע״א

א׳ אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲרֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים יוֹכִיחוּ – שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה – אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה, שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ!

ב׳ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים – שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְהֶיתֵּר; תֹּאמַר בְּעוֹלָה – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר?!

ג׳ גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּצָּפוֹן לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ, וּמוֹעֲלִין בּוֹ; וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ, שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ.

ד׳ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם – שֶׁאִם שִׁינָּה אֶת שְׁמוֹ לֹא שִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ; תֹּאמַר בְּעוֹלָה – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ?!

ה׳ אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּדָּרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ, וּמוֹעֲלִין בּוֹ; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ, מוֹעֲלִין בָּהּ.

ו׳ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ, וְלֹא שִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו; תֹּאמַר בְּעוֹלָה – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְאֶת מַעֲשֶׂיהָ, וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ?!

ז׳ אָמַר רָבָא, וְנֵימָא לֵיהּ: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּדָּרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים – שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ, וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ, וְשִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו!

ח׳ מִדְּלָא קָאָמַר לֵיהּ הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ: נְחֵית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד, נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף.

ט׳ אִי הָכִי, חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי – שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה; מִכִּי מָלֵיק בַּהּ סִימָן אֶחָד, תִּימָּשֵׁךְ וְתֶהֱוֵי עוֹלַת הָעוֹף! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה: כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה! מַאי, לָאו כָּךְ הִיא הַצָּעָה – וְתוּ לָא?

י׳ לָא; כָּךְ הַצָּעָה שֶׁל כּוּלָּהּ מִשְׁנָה.

י״א רַב אָשֵׁי אָמַר: בִּשְׁלָמָא עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – כֵּיוָן דְּהָא הֶכְשֵׁירָהּ בְּסִימָן אֶחָד וְהָא הֶכְשֵׁירָהּ בִּשְׁנֵי סִימָנִין; וְעוֹלַת הָעוֹף לְמַטָּה לֵיתַהּ; כֵּיוָן דְּמָלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד – נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף.

י״ב אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: מְלִיקָה – בְּכׇל מָקוֹם כְּשֵׁירָה; מִכִּי מָלֵק בַּהּ סִימָן אֶחָד – אִיפַּסְלָא; כִּי הֲדַר מָלֵיק בְּאִידַּךְ סִימָן – הֵיכִי מִמַּשְׁכָה וְהָוְיָא עוֹלַת הָעוֹף?

י״ג גּוּפָא – אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת – כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד, נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף.

דף ס״ז ע״ב

א׳ תָּא שְׁמַע: חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ;

ב׳ עָשָׂה שְׁתֵּיהֶן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. שְׁתֵּיהֶן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה – שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָה, וְעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה.

ג׳ נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתֶהֱוֵי חַטַּאת הָעוֹף!

ד׳ אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – בְּחַד גַּבְרָא; בִּתְרֵי גַבְרֵי מִי אָמַר?!

ה׳ תָּא שְׁמַע: חַטָּאת וְעוֹלָה, וּסְתוּמָה, וּמְפוֹרֶשֶׁת –

ו׳ עָשָׂה כּוּלָּן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. כּוּלָּן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָין לְמַעְלָה וְחֶצְיָין לְמַטָּה – אֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא סְתוּמָה, וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן.

ז׳ וְאִילּוּ מְפוֹרָשִׁין – לָא; וְאַמַּאי? נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתִיהְוֵי חַטַּאת הָעוֹף!

ח׳ וְכִי תֵּימָא הָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?!

ט׳ תָּא שְׁמַע, הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הֲרֵי עָלַי קֵן אִם אֵלֵד זָכָר״; יָלְדָה זָכָר – מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּים, אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ.

י׳ נְתָנָתַן לַכֹּהֵן – הַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה.

י״א לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָה וּשְׁתַּיִם לְמַטָּה, וְלֹא נִמְלַךְ – צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד פְּרֵידָה אַחַת, וְתַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָה.

י״ב מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא שְׁתַּיִם.

י״ג פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ – [צְרִיכָה] לְהָבִיא עוֹד שָׁלֹשׁ פְּרֵידִין.

י״ד מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא אַרְבַּע.

ט״ו קָבְעָה נִדְרָהּ –

מקור הטקסט: ספריא — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (CC-BY-NC)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד