תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס״ט

א׳ וְלִיטַעְמָיךְ, ״שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקּוֹדֶשׁ״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי?

ב׳ אֶלָּא רֵישָׁא לְאֵיתוֹיֵי שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בִּפְנִים, סֵיפָא לְאֵיתוֹיֵי מְלִיקַת חוּלִּין בַּחוּץ.

ג׳ תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: מְלָקָהּ זָר, מְלָקָהּ פָּסוּל, הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא – אֵין מְטַמְּאִין אַבֵּית הַבְּלִיעָה.

ד׳ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שָׁמַעְתִּי שְׁתַּיִם – אַחַת קְמִיצַת זָר, וְאַחַת מְלִיקַת זָר; אַחַת תֵּרֵד, וְאַחַת לֹא תֵּרֵד; וְלָא יָדַעְנָא. אָמַר חִזְקִיָּה, מִסְתַּבְּרָא: קְמִיצָה תֵּרֵד, מְלִיקָה לֹא תֵּרֵד.

ה׳ מַאי שְׁנָא מְלִיקָה – דְּיֶשְׁנָהּ בְּבָמָה, קְמִיצָה נָמֵי – יֶשְׁנָהּ בְּבָמָה!

ו׳ וְכִי תֵימָא אֵין מִנְחָה בְּבָמָה, אֵין עוֹפוֹת נָמֵי בְּבָמָה!

ז׳ דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בְּבָמָה – יֵשׁ עוֹפוֹת בְּבָמָה. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין מִנְחָה – אֵין עוֹפוֹת. מַאי טַעְמָא? ״זְבָחִים״ וְלֹא מְנָחוֹת, ״זְבָחִים״ וְלֹא עוֹפוֹת.

ח׳ אֶלָּא אֵימָא: אֵין קִידּוּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת בְּמִנְחָה בְּבָמָה.

ט׳ מָלַק בִּשְׂמֹאל אוֹ בַּלַּיְלָה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל תְּהֵא מְלִיקָה שֶׁהִיא לִפְנִים, מְטַמְּאָה בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְבֵלָה״.

י׳ הָא נָמֵי נְבֵלָה הִיא! אֶלָּא תַּלְמוּד לוֹמַר: ״טְרֵיפָה״; מָה טְרֵיפָה – שֶׁאֵין מַתֶּרֶת אֶת הָאִיסּוּר, אַף כֹּל – שֶׁאֵין מַתֶּרֶת אֶת הָאִיסּוּר.

י״א (יצא) [יָצָאת] מְלִיקָה שֶׁהִיא לִפְנִים – הוֹאִיל וְהִיא מַתֶּרֶת אֶת הָאִיסּוּר, אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה.

י״ב הֵבִיא הַמּוֹלֵק (קֵ״ץ חָפֵ״ץ – סִימָן) קָדָשִׁים בַּחוּץ, וּמוֹלֵק חוּלִּין בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ – הוֹאִיל וְאֵין מַתִּירִין אֶת הָאִיסּוּר, מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה.

י״ג תַּנְיָא אִידַּךְ: יָכוֹל תְּהֵא שְׁחִיטַת חוּלִּין לִפְנִים, וְקָדָשִׁים בֵּין מִבִּפְנִים וּבֵין מִבַּחוּץ, מְטַמְּאָה אַבֵּית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְבֵלָה״.

י״ד הָא נָמֵי נְבֵלָה הִיא! אֶלָּא תַּלְמוּד לוֹמַר: ״טְרֵיפָה״; מָה טְרֵיפָה – שָׁוָוה בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אַף כֹּל – שָׁווֹת בִּפְנִים כְּבַחוּץ.

ט״ו יָצָא שְׁחִיטַת חוּלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ – הוֹאִיל וְלֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה.

ט״ז בִּשְׁלָמָא חוּלִּין – לֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ; אֶלָּא קָדָשִׁים – אִידֵּי וְאִידֵּי פְּסוּלִין נִינְהוּ!

י״ז אָמַר רָבָא: אִם הוֹעִילָה לוֹ שְׁחִיטַת חוּץ לְחַיְּיבוֹ כָּרֵת, לֹא תּוֹעִיל לוֹ לְטַהֲרָהּ מִידֵי נְבֵילָה?!

י״ח אַשְׁכְּחַן חוּץ, פָּנִים מְנָלַן? הוֹאִיל וְלֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ.

י״ט אִי הָכִי, מָלַק קָדָשִׁים בַּחוּץ נָמֵי לָא – דְּלָא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ!

כ׳ אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶיכְשֵׁרוֹ מִדָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶיכְשֵׁרוֹ; וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶיכְשֵׁרוֹ מִדָּבָר שֶׁבְּהֶיכְשֵׁרוֹ.

כ״א וְלָא?! וְהָתַנְיָא: מִנַּיִן לְיוֹצֵא – שֶׁאִם עָלָה לֹא יֵרֵד? שֶׁהֲרֵי יוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה.

כ״ב תַּנָּא אַ״זֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״ רִיבָּה סְמִיךְ לֵיהּ.

כ״ג מַתְנִי׳ מָלַק וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינָהּ מְטַמֵּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה,

א׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְטַמֵּא.

ב׳ אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר; אִם נִבְלַת בְּהֵמָה, שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; נִבְלַת הָעוֹף, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתוֹ מִטּוּמְאָתוֹ?!

ג׳ מָה מָצִינוּ בִּשְׁחִיטָתוֹ – שֶׁהִיא מַכְשַׁרְתָּהּ לַאֲכִילָה, וּמְטַהֶרֶת טְרֵיפָתוֹ מִטּוּמְאָתוֹ; אַף מְלִיקָתוֹ, שֶׁהִיא מַכְשַׁרְתּוֹ בַּאֲכִילָה – תְּטַהֵר טְרֵיפָתוֹ מִידֵי טוּמְאָתוֹ!

ד׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּנִבְלַת בְּהֵמָה – שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, וְלֹא מְלִיקָתָהּ.

ה׳ גְּמָ׳ וְרַבִּי מֵאִיר לָא דָּרֵישׁ ״דַּיּוֹ״?! וְהָא ״דַּיּוֹ״ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא!

ו׳ דְּתַנְיָא: מִדִּין קַל וְחוֹמֶר כֵּיצַד? ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ וְגוֹ׳״ – קַל וְחוֹמֶר לַשְּׁכִינָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם; אֶלָּא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן.

ז׳ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי אָבִין: רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְקָדָרֵשׁ –

ח׳ ״זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף״ – וְכִי בְּאֵיזוֹ תּוֹרָה שָׁוְותָה בְּהֵמָה לְעוֹף וְעוֹף לִבְהֵמָה? בְּהֵמָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, עוֹף אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! עוֹף מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, בְּהֵמָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה!

ט׳ אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: מָה בְּהֵמָה – דָּבָר שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לַאֲכִילָה, מְטַהֵר טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; אַף עוֹף – דָּבָר שֶׁמַּכְשִׁירוֹ בַּאֲכִילָה, מְטַהֵר טְרֵיפָתוֹ מִטּוּמְאָתוֹ.

י׳ וְרַבִּי יְהוּדָה מַאי טַעְמָא? קְרָא אַשְׁכַּח וְקָדָרֵשׁ: ״נְבֵלָה טְרֵפָה״. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: טְרֵפָה לָמָּה נֶאֶמְרָה? אִם טְרֵיפָה חַיָּה – הֲרֵי נְבֵילָה אֲמוּרָה! אִם טְרֵיפָה אֵינָהּ חַיָּה – הֲרֵי הִיא בִּכְלַל נְבֵילָה! אֶלָּא לְהָבִיא טְרֵיפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ, שֶׁמְּטַמְּאָה.

י״א אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁיזְבִי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה״ –

י״ב הָתָם נָמֵי נֵימָא: אִם טְרֵיפָה חַיָּה – הֲרֵי נְבֵילָה אֲמוּרָה, אִם טְרֵיפָה אֵינָהּ חַיָּה – הֲרֵי הִיא בִּכְלַל נְבֵילָה! אֶלָּא לְהָבִיא טְרֵיפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ, שֶׁחֶלְבָּהּ טָהוֹר. מִכְּלָל דְּהִיא מְטַמְּאָה?

י״ג וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה״ – מִקְצָת בְּהֵמָה מְטַמְּאָה, מִקְצָת בְּהֵמָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ טְרֵיפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ!

י״ד אֶלָּא טְרֵיפָה מִיבְּעֵי לֵיהּ – לְמַעוֹטֵי טְמֵאָה; מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ טְרֵיפָה, יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵין בְּמִינָהּ טְרֵיפָה.

ט״ו הָכָא נָמֵי – לְמַעוֹטֵי עוֹף טָמֵא, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵיפָה!

ט״ז עוֹף טָמֵא לְרַבִּי יְהוּדָה – מִנְּבֵילָה נָפְקָא לֵיהּ.

י״ז דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת עוֹף טָמֵא מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל״ – מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל נְבֵילָה; יָצָא זֶה, שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל נְבֵילָה אֶלָּא מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל טָמֵא.