תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ״ב

א׳ וְנִיתֵּיב לְפָנִים וַהֲדַר נִיתֵּיב לַחוּץ? כֵּיוָן דְּאִיכָּא חַטָּאת וְאָשָׁם דְּכִי נִכְנַס דָּמָן פְּסוּלִין, לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.

ב׳ שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר [וְכוּ׳]. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בְּחַמִּין, וְאָמַר לוֹ: מְזוֹג לִי. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה? אָמַר לוֹ: לֹא בְּחַמִּין אָנוּ עֲסוּקִין עַכְשָׁיו?! בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן.

ג׳ הָכָא נָמֵי – מִכְּדִי בְּחַטָּאת עָסְקִינַן וְאָתֵי, ״חַטָּאת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו חַטָּאת קָאָמֵינָא לַהּ, אֶלָּא כׇּל קָדָשִׁים.

ד׳ מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִכְּדֵי אִיתְרַבּוֹ כׇּל קָדָשִׁים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ לְעִנְיַן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, ״חַטָּאת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: חַטָּאת אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא.

ה׳ וְהָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, אָמַר לוֹ: אַל תִּמְזוֹג לִי אֶלָּא חַמִּין!

ו׳ אֶלָּא טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵ״חַטָּאת״ ״וְכׇל חַטָּאת״; דְּתַנְיָא: ״חַטָּאת״ – אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חַטָּאת״. קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל חַטָּאת״. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

ז׳ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: אֲפִילּוּ אַתָּה מְרַבֶּה כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אֶלָּא חַטָּאת. אֵין לִי אֶלָּא חַטַּאת יָחִיד, חַטַּאת צִבּוּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חַטָּאת״. וְאֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת זָכָר, חַטָּאת נְקֵבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל״.

ח׳ כְּלַפֵּי לְיָיא? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת נְקֵבָה, חַטָּאת זָכָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל חַטָּאת״.

ט׳ וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: (לְפִי שֶׁמָּצִינוּ) כׇּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים –

י׳ לִשְׂרוֹף פְּסוּלֵיהֶן אַבֵּית הַבִּירָה, וְלַעֲמוֹד בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ.

י״א אָמְרוּ לוֹ: חַטָּאת שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים – מִנַּיִן? אָמַר לָהֶם: ״הֵן לֹא הוּבָא״.

י״ב לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר.

י״ג מַתְנִי׳ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָה בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת, יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ – הַפְּנִימִי כָּשֵׁר. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם לִפְנִים – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.

י״ד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ – לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּיּוֹצֵא, מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּנִּכְנָס?!

ט״ו נִכְנַס לְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּפֵּר – פָּסוּל. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּכַפֵּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג – כָּשֵׁר.

ט״ז כָּל הַדָּמִים פְּסוּלִין שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא הִרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל הַטָּמֵא. שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא.

י״ז גְּמָ׳ תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ – לֹא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים; מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִפְסוֹל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ?

י״ח אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ״ – אֲפִילּוּ מִקְצָת דָּמָהּ.

י״ט אָמַר לָהֶם, קַל וָחוֹמֶר לַיּוֹצֵא מֵעַתָּה: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים – פּוֹסֵל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ; מְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים?

כ׳ אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר יוּבָא״ – הַנִּכְנָס פּוֹסֵל וְאֵין הַיּוֹצֵא פּוֹסֵל.

כ״א וּתְהֵא מַחְשָׁבָה בִּפְנִים פּוֹסֶלֶת מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ, מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת דָּם שֶׁבַּחוּץ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים?

כ״ב הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״ –

א׳ מָקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשׁוּלָּשׁ בְּדָם, בְּבָשָׂר, בְּאֵימוּרִים.

ב׳ וְלֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים, מְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבְּפָנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא פּוֹסֵל מַחְשָׁבָה בַּחוּץ?

ג׳ תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׁלִישִׁי״ – חוּץ לִזְמַנּוֹ, ״פִּגּוּל״ – חוּץ לִמְקוֹמוֹ.

ד׳ בָּשָׂר [הַיּוֹצֵא לַחוּץ – פָּסוּל], הַנִּכְנָס לִפְנִים – כָּשֵׁר.

ה׳ שֶׁיְּהֵא בַּדִּין שֶׁפָּסוּל: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים – בָּשָׂר הַיּוֹצֵא לַחוּץ פָּסוּל, מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ – בָּשָׂר הַנִּכְנָס בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל?

ו׳ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״מִדָּמָהּ״ – דָּמָהּ וְלֹא (בשר) [בְּשָׂרָהּ].

ז׳ קַל וָחוֹמֶר מֵעַתָּה: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ – בָּשָׂר הַנִּכְנָס לְפָנִים כָּשֵׁר; מָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים – בָּשָׂר הַיּוֹצֵא לַחוּץ אֵינוֹ דִּין שֶׁכָּשֵׁר?!

ח׳ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״ – כֵּיוָן שֶׁיָּצָא בָּשָׂר חוּץ לִמְחִיצָתוֹ, נֶאֱסָר.

ט׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״פְּנִימָה״ – אֵין לִי אֶלָּא פְּנִימָה, הֵיכָל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״.

י׳ וְיֹאמַר ״קֹדֶשׁ״, וְאַל וְיֹאמַר ״פְּנִימָה״! אָמַר רָבָא: בָּא זֶה וְלִימֵּד עַל זֶה; מִידֵּי דְּהָוֵה אַ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר״.

י״א דְּתַנְיָא: ״תּוֹשָׁב״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם, ״שָׂכִיר״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים.

י״ב יֹאמַר ״תּוֹשָׁב״ וְאַל יֹאמַר ״שָׂכִיר״, וַאֲנִי אוֹמֵר: קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

י״ג אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״תּוֹשָׁב״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים, אֲבָל קְנוּי קִנְיַן עוֹלָם יְהֵא אוֹכֵל; בָּא ״שָׂכִיר״ וְלִימֵּד עַל ״תּוֹשָׁב״, שֶׁזֶּה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם וְזֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים – וְאֵינוֹ אוֹכֵל.

י״ד אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא הָתָם – תְּרֵי גוּפֵי נִינְהוּ; וְאַף עַל גַּב דַּהֲוָה לֵיהּ לִקְרָא לְמִכְתַּב ״נִרְצָע לֹא יֹאכַל״, וְאִידַּךְ אָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר – מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. אֶלָּא הָכָא, כֵּיוָן (דְּאִיכָּא) דְּאִיפְּסֵל בְּהֵיכָל, (הָכָא) לִפְנַי וְלִפְנִים מַאי בָּעֵי?

ט״ו אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְדֶרֶךְ מְשׁוּפָּשׁ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא הֲבָאָה כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כֹּל מִידֵּי דְּחַשֵּׁיב עֲלֵיהּ לִפְנַי וְלִפְנִים – לָא מִיפְּסֵל בְּהֵיכָל.

ט״ז בָּעֵי רָבָא: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִכְנִיס דָּמָן לִפְנַי וְלִפְנִים – מַהוּ?

י״ז מִי אָמְרִינַן: ״אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״ – כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן ״אֶל הַקֹּדֶשׁ״ קָרֵינַן לֵיהּ ״פְּנִימָה״, כֹּל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן ״אֶל הַקֹּדֶשׁ״ לָא קָרֵינַן ״פְּנִימָה״; אוֹ דִלְמָא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן הוּא?

י״ח וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן הוּא – פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהִזָּה מִדָּמָן עַל הַבַּדִּים, וְהוֹצִיאָן לַהֵיכָל וְהִכְנִיסָן, מַהוּ?

י״ט מִי אָמְרִינַן מְקוֹמָן הוּא, אוֹ דִלְמָא הוֹאִיל וּנְפַק נְפַק?

כ׳ וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר הוֹאִיל וּנְפַק נְפַק – הִזָּה מִדָּמָן עַל הַפָּרֹכֶת,