תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ״ה

א׳ לֹא תְּהֵא פְּחוּתָה מִשּׁוֹחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ.

ב׳ מֵתִיב רַב חִיָּיא בַּר אָבִין: הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – פָּטוּר. שֹׁחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – חַיָּיב. נֵימָא: לֹא תְּהֵא פְּחוּתָה מִשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַּחוּץ!

ג׳ תְּיוּבְתָּא. אִיבָּעֵית אֵימָא: שְׁחִיטַת הָעוֹף בִּפְנִים – מִיקְטָל קַטְלֵיהּ.

ד׳ אָמַר עוּלָּא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן – לֹא יֵרְדוּ, נַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ.

ה׳ אָמַר רַבִּי זֵירָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים. וּמָה הָתָם – דְּאִם בָּא לִזְרוֹק אֵין לוֹ לִזְרוֹק, אָמַרְתָּ: אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ; הָכָא דְּאִם בָּא לִזְרוֹק זוֹרֵק – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

ו׳ תַּרְגְּמַהּ אַקׇּדְשֵׁי קָדָשִׁים.

ז׳ הֲרֵי פֶּסַח – דְּקָדָשִׁים קַלִּים הוּא! תַּרְגְּמַהּ בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמָן.

ח׳ תְּנַן: וְכוּלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – יֵרְדוּ. הָא שְׁחוּטִין – לֹא יֵרְדוּ; מַאי, לָאו לָא שְׁנָא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לָא שְׁנָא קָדָשִׁים קַלִּים?

ט׳ לָא; הָא שְׁחוּטִין – מֵהֶן יֵרְדוּ מֵהֶן לֹא יֵרְדוּ. וְהָא ״כּוּלָּן״ קָתָנֵי! ״כּוּלָּם״ אַחַיִּין.

י׳ פְּשִׁיטָא! לְעוֹלָם אַחַיִּין – וּבְדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן; וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ.

י״א בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – בִּפְסוּלִין? אֵימָא סֵיפָא: וְכֵן עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – תֵּרֵד, שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – יַפְשִׁיט וִינַתֵּחַ בִּמְקוֹמָהּ. וְאִי פְּסוּלָה – בַּת הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ הִיא?! ״וְנִתַּח אוֹתָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, ״אוֹתָהּ״ – כְּשֵׁרָה וְלָא פְּסוּלָה!

י״ב סֵיפָא אֲתָאן לִכְשֵׁרָה. וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן? דְּיֵשׁ הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ.

י״ג וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה; וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק הַדָּם וְהוּרְצָה בָּשָׂר שָׁעָה אַחַת – יַפְשִׁיטֶנָּה, וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים.

י״ד וְאֶלָּא דְּקָתָנֵי: כֵּיצַד עוֹשֶׂה – מוֹרִיד אֶת הַקְּרָבַיִם לְמַטָּה וּמַדִּיחָן; לְמָה לִי?

ט״ו הֵיכִי נַעֲבֵיד? נַקְרְבִינְהוּ בְּפִרְתַּיְיהוּ?! ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ״!

ט״ז אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: מַדִּיחָן לְמָה לִי? דְּאִי מִיתְרְמֵי כֹּהֵן אַחֲרִינָא וְלָא יָדַע – נַסְּקִינְהוּ.

א׳ וַאֲנַן נֵיקוּ נֶעְבֵּיד לְהוּ לְכֹהֲנִים מִילְּתָא דְּאָתוּ בַּהּ לִידֵי תַקָּלָה?! אֲפִילּוּ הָכִי עֲדִיפָא, שֶׁלֹּא יְהוּ קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם מוּטָלִים כִּנְבֵילָה.

ב׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן, יֵרְדוּ אוֹ לֹא יֵרְדוּ?

ג׳ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ מְעִילָה! אֲמַר לֵיהּ: מְעִילָה לָא קָמִיבַּעְיָא לִי – דִּזְרִיקָה הוּא דְּקָבְעָה לְהוּ בִּמְעִילָה; כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ – יְרִידָה. וּפָשֵׁיט: לֹא יֵרְדוּ, וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה.

ד׳ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן, יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ יְרִידָה! אֲמַר לֵיהּ: יְרִידָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי – דְּנַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ; כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי – מְעִילָה. וּפָשֵׁיט הָכִי: לֹא יֵרְדוּ, וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה.

ה׳ וְאֵלּוּ לֹא הָיָה פְּסוּלָן [וְכוּ׳].

ו׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן, הוֹאִיל וּכְשֵׁרִים בָּעוֹפוֹת. וְהוּא שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בְּעוֹלַת נְקֵבָה, דִּכְשֶׁקָּדַם מוּמָהּ לְהֶקְדֵּשָׁהּ דָּמְיָא.

ז׳ בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: יֵשׁ נִרְבָּע בָּעוֹפוֹת, אוֹ אֵין נִרְבָּע בָּעוֹפוֹת? מִי אָמַר: ״מִן הַבְּהֵמָה״ – לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע;

ח׳ כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּרוֹבֵעַ אִיתֵיהּ בְּנִרְבָּע, כֹּל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בְּרוֹבֵעַ לֵיתֵיהּ בְּנִרְבָּע; אוֹ דִלְמָא, הֲרֵי נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה?

ט׳ אָמַר רַבָּה, תָּא שְׁמַע: רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. וְאִם אִיתָא, נַכְשֵׁיר נָמֵי בְּנִרְבָּע – הוֹאִיל וְכָשֵׁר בָּעוֹפוֹת! שְׁמַע מִינַּהּ.

י׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְאֶתְנַן, וּמְחִיר, וְטוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס – כּוּלָּן מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה! שְׁמַע מִינַּהּ.

י״א רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: מַעֲשֶׂה קָא מַשְׁמַע לַן, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי דּוֹחֶה – כִּלְאַחַר יָד.

י״ב כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלָה כּוּ׳. אָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – יַעֲלוּ.

י״ג רַב מָרִי מַתְנֵי אַרֵישָׁא; רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא מַתְנֵי אַסֵּיפָא: הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם, בִּזְמַן שֶׁמְּחוּבָּרִין – יַעֲלוּ, פֵּרְשׁוּ – לֹא יַעֲלוּ. אָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – יַעֲלוּ.

י״ד מַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא – כׇּל שֶׁכֵּן אַרֵישָׁא; וּמַאן דְּמַתְנֵי אַרֵישָׁא – אֲבָל אַסֵּיפָא, לָאו בְּנֵי הַקְטָרָה נִינְהוּ.

ט״ו מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ: בְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמוֹתַר הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, וְהַקְּטוֹרֶת.

ט״ז הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים, וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים, וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם; בִּזְמַן שֶׁהֵם מְחוּבָּרִים – יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל״. פֵּירְשׁוּ – לֹא יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״.

י״ז גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״ – לְרַבּוֹת הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם. יָכוֹל אֲפִילּוּ פֵּרְשׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״.

י״ח אִי בָּשָׂר וָדָם,