תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ״ז

א׳ הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָא – מַגְעִילָן בְּחַמִּין.

ב׳ גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי טַרְפוֹן? דְּאָמַר קְרָא: ״וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶךָ״ – הַכָּתוּב עֲשָׂאָן לְכוּלָּן בֹּקֶר אֶחָד.

ג׳ מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: וְכִי אֵין פִּיגּוּל בָּרֶגֶל, וְאֵין נוֹתָר בָּרֶגֶל?!

ד׳ וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי; וְהָתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד!

ה׳ אֶלָּא כִּדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ – דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: כׇּל יוֹם וָיוֹם נַעֲשֶׂה גִּיעוּל לַחֲבֵירוֹ.

ו׳ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד זְמַן אֲכִילָה כּוּ׳. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַמְתִּין לָהּ עַד זְמַן אֲכִילָה, וַהֲדַר עָבֵיד לַהּ מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.

ז׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן אַבָּא: כְּתִיב ״וּמֹרַק וְשֻׁטַּף״, וּכְתִיב ״כׇּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל״. הָא כֵּיצַד? מַמְתִּין לָהּ עַד זְמַן אֲכִילָה, וַהֲדַר עָבֵיד לַהּ מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.

ח׳ מְרִיקָה כִּמְרִיקַת הַכּוֹס, שְׁטִיפָה כִּשְׁטִיפַת הַכּוֹס. תָּנוּ רַבָּנַן: מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה – בְּצוֹנֵן. דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְרִיקָה בְּחַמִּין, וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן.

ט׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? מִידֵּי דְּהָוֵה אַגִּיעוּלֵי גוֹיִם. וְרַבִּי אָמַר לָךְ: הַגְעָלָה לָא קָאָמֵינָא; כִּי קָאָמֵינָא – לִמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה דְּבָתַר הַגְעָלָה.

י׳ וְרַבָּנַן – אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא אוֹ ״מֹרַק מֹרַק״ אוֹ ״שֻׁטַּף שֻׁטַּף״; מַאי ״וּמֹרַק וְשֻׁטַּף״? שְׁמַע מִינַּהּ: מְרִיקָה בְּחַמִּין, וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן.

י״א וְרַבִּי – אִי כְּתִיב ״וּמֹרַק מֹרַק״, הֲוָה אָמֵינָא: תְּרֵי זִימְנֵי ״מֹרַק״, אוֹ תְּרֵי זִימְנֵי ״שֻׁטַּף״; לְכָךְ כְּתִיב ״וּמֹרַק וְשֻׁטַּף״, לוֹמַר לָךְ: מְרִיקָה – כִּמְרִיקַת הַכּוֹס, שְׁטִיפָה – כִּשְׁטִיפַת הַכּוֹס.

י״ב מַתְנִי׳ בִּישֵּׁל בּוֹ קָדָשִׁים וְחוּלִּין, אוֹ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים; אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם – הֲרֵי הַקַּלִּים נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִין שֶׁבָּהֶן, וְאֵינָן טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, וְאֵינָן פּוֹסְלִים בְּמַגָּע.

י״ג רָקִיק שֶׁנָּגַע בְּרָקִיק, וַחֲתִיכָה בַּחֲתִיכָה – לֹא כׇּל הָרְקִיקִין וְלֹא כׇּל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרִין; אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁבָּלַע.

י״ד גְּמָ׳ מַאי קָאָמַר? אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם – הֲרֵי הַקַּלִּין נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִין, וּטְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, וּפוֹסְלִין בְּמַגָּע;

ט״ו אֵין בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם – אֵין הַקַּלִּין נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִים, וְאֵין טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, וְאֵין פּוֹסְלִין בְּמַגָּע.

ט״ז נְהִי דְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לָא בָּעוּ, קָדָשִׁים קַלִּים נִיבְעֵי!

י״ז אָמַר אַבָּיֵי: מַאי ״אֵין טְעוּנִין״ דְּקָאָמַר? קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. אֲבָל קָדָשִׁים קַלִּים – טְעוּנִין. רָבָא אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: קָדָשִׁים קַלִּים אֵין טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה.

י״ח בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: אוֹ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים. אֶלָּא לְאַבָּיֵי, תַּרְתֵּי לְמָה לִי?

י״ט צְרִיכִי; דְּאִי תְּנָא קָדָשִׁים וְחוּלִּין, הֲוָה אָמֵינָא: חוּלִּין הוּא דִּמְבַטְּלִי קָדָשִׁים, דְּלָאו מִינַּיְיהוּ; אֲבָל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים – אֵימָא לָא.

כ׳ וְאִי תְּנָא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים, הֲוָה אָמֵינָא: קָדָשִׁים הוּא דְּאַלִּימִי לְבַטּוֹלֵי קָדָשִׁים, אֲבָל חוּלִּין – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

כ״א רָקִיק שֶׁהִגִּיעַ בְּרָקִיק כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בָּלַע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּבְשָׂרָהּ״ –

א׳ עַד שֶׁיִּבָּלַע בִּבְשָׂרָהּ.

ב׳ יָכוֹל נָגַע בְּמִקְצָת חֲתִיכָה יְהֵא כּוּלּוֹ פָּסוּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִגַּע״ – הַנּוֹגֵעַ פָּסוּל. הָא כֵּיצַד? חוֹתֵךְ אֶת מָקוֹם שֶׁבָּלַע. ״בִּבְשָׂרָהּ״ – וְלֹא בַּגִּידִין, וְלֹא בָּעֲצָמוֹת, וְלֹא בַּקַּרְנַיִם, וְלֹא בַּטְּלָפַיִם.

ג׳ ״יִקְדָּשׁ״ – לִהְיוֹת כָּמוֹהָ. הָא כֵּיצַד? אִם פְּסוּלָה הִיא – תִּפָּסֵל, [וְאִם] כְּשֵׁרָה הִיא – תֵּאָכֵל כֶּחָמוּר שֶׁבָּהּ.

ד׳ אַמַּאי? וְנֵיתֵי עֲשֵׂה וְלִידְחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה! אָמַר רָבָא: אֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ,

ה׳ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ, וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ. אַמַּאי? נֵיתֵי עֲשֵׂה וְלִידְחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה! אֶלָּא אֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

ו׳ רַב אָשֵׁי אָמַר: ״יִקְדָּשׁ״ עֲשֵׂה הוּא, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.

ז׳ אַשְׁכְּחַן חַטָּאת דְּמִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִלּוּעַ, שְׁאָר קָדָשִׁים מְנָלַן? אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים״.

ח׳ ״לָעֹלָה״ – כִּי עוֹלָה; מָה עוֹלָה טְעוּנָה כְּלִי, אַף כֹּל טְעוּנָה כְּלִי. מַאי כְּלִי? אִילֵימָא מִזְרָק – בְּשַׁלְמֵי צִיבּוּר נָמֵי כְּתִיב בְּהוּ: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת״!

ט׳ אֶלָּא דְּסַכִּין. וְעוֹלָה גּוּפַהּ מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת״ – וְהָתָם עוֹלָה הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ״.

י׳ ״מִנְחָה״ – מָה מִנְחָה אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, אַף כֹּל אֵינָם נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה. מַאי הִיא? אִי חַטָּאת וְאָשָׁם – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״כׇּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ״!

י״א וְאִי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מֵרִיבּוּיָיא דִּקְרָא אָתֵי: ״בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ כׇּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ״ – לִימֵּד עַל שַׁלְמֵי צִיבּוּר שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה!

י״ב תַּנָּאֵי הִיא;