ליקוטי מוהר״ן תנינא, תורה נ״ז

א׳ דַּע, כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה תּוֹרָה, חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, הוּא טוֹבָה לְהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, שֶׁהַכֹּל רָצִים וּבָאִים אֵלָיו.
וְגַם בְּהַסִּטְרָא־אָחֳרָא נִתְגַּדֵּל אֶחָד עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּבִלְעָם, כְּשֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, בָּאוּ כָּל הָאֻמּוֹת לְבִלְעָם (כשארז"ל זבחים קטז).
נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל נִתְגַּדֵּל בִּלְעָם, וּבָאוּ אֵלָיו כָּל הָעוֹלָם, וְהוּא עָמַד עַצְמוֹ עַל אֵיזֶה פָּסוּק וְאָמַר לָהֶם תּוֹרָה. כִּי אָז כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ – ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב, וְהוּא עָמַד עַל פָּסוּק, וְהֵשִׁיב לָהֶם: ה' עֹז וְכוּ'.
וְכֵן בְּיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן שֶׁהֵם בִּקְדֻשָּׁה וְאֵינָם בָּאִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְבִלְעָם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אַךְ כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה חִדּוּשִׁים, וְנַעֲשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל, שֶׁזֶּה מְגַלֶּה חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, אֲזַי כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה קָטָן בְּמַעֲלָה, וְנֶאֱסָפִים אֶצְלוֹ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת הָרַעַשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַחִדּוּשִׁים שֶׁמְּגַלֶּה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, וְהוּא עוֹמֵד עַצְמוֹ עַל אֵיזֶה פָּסוּק, וְאוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁאוֹמֵר: