מיכה — פרק ג׳

א׳ וָאֹמַר שִׁמְעוּ־נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט׃׃ ב׳ שֹׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי (רעה) [רָע] גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵֽעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָֽם׃׃ ג׳ וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶם פִּצֵּחוּ וּפָֽרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּֽחַת׃׃ ד׳ אָז יִזְעֲקוּ אֶל־יְהֹוָה וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם וְיַסְתֵּר פָּנָיו מֵהֶם בָּעֵת הַהִיא כַּאֲשֶׁר הֵרֵעוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃׃ ה׳ כֹּה אָמַר יְהֹוָה עַל־הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת־עַמִּי הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְקָרְאוּ שָׁלוֹם וַֽאֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן עַל־פִּיהֶם וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָֽה׃׃ ו׳ לָכֵן לַיְלָה לָכֶם מֵֽחָזוֹן וְחָשְׁכָה לָכֶם מִקְּסֹם וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל־הַנְּבִיאִים וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּֽוֹם׃׃ ז׳ וּבֹשׁוּ הַחֹזִים וְחָֽפְרוּ הַקֹּסְמִים וְעָטוּ עַל־שָׂפָם כֻּלָּם כִּי אֵין מַעֲנֵה אֱלֹהִֽים׃׃ ח׳ וְאוּלָם אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת־רוּחַ יְהֹוָה וּמִשְׁפָּט וּגְבוּרָה לְהַגִּיד לְיַֽעֲקֹב פִּשְׁעוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל חַטָּאתֽוֹ׃׃ ט׳ שִׁמְעוּ־נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַֽמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כׇּל־הַיְשָׁרָה יְעַקֵּֽשׁוּ׃׃ י׳ בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלַ͏ִם בְּעַוְלָֽה׃׃ י״א רָאשֶׁיהָ ׀ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל־יְהֹוָה יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ לֹֽא־תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָֽה׃׃ י״ב לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵֽחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַ͏ִם עִיִּין תִּֽהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָֽעַר׃׃