בית דוד › הספרייה › משנה תורה לרמב״ם › הלכות פסולי המוקדשין › רמב״ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק י״ב

רמב״ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק י״ב

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

א׳ שְׁתֵי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁהוֹסִיף בְּמִדָּתָן אוֹ חִסֵּר כָּל שֶׁהוּא פְּסוּלוֹת:

ב׳ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁחָסְרוּ עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק דַּם הַזֶּבַח פְּסוּלִין. מִשֶּׁנִּזְרַק דַּם הַזֶּבַח כְּשֵׁרִין:

ג׳ וְכֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁחָסְרוּ עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים פְּסוּלִין. מִשֶּׁנִּזְרַק דָּמָן כְּשֵׁרִים:

ד׳ וְכֵן שְׁנֵי סְדָרִים שֶׁחָסְרוּ עַד שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ הַבְּזִיכִין פְּסוּלִין. מִשֶּׁהֻקְטְרוּ כְּשֵׁרִים:

ה׳ אֲבָל הַנְּסָכִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין מִשֶּׁקָּרַב הַזֶּבַח בֵּין עַד שֶׁלֹּא קָרַב כְּשֵׁרִים. וְיָבִיא נְסָכִים אֲחֵרִים לְמַלְּאוֹתָן:

ו׳ נְסָכִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלֵי שָׁרֵת וְנִפְסַל הַזֶּבַח. אִם נִפְסַל בִּשְׁחִיטָה לֹא קָדְשׁוּ הַנְּסָכִים לִקָּרֵב. נִפְסַל מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ קָדְשׁוּ הַנְּסָכִים לִקָּרֵב. שֶׁאֵין הַנְּסָכִים מִתְקַדְּשִׁים לִקָּרֵב אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. וּמַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶן. אִם הָיָה שָׁם זֶבַח אַחַר זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִקָּרְבוּ עִמּוֹ. וְאִם לֹא הָיָה שָׁם זֶבַח אַחַר זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשׂוּ כְּמִי שֶׁנִּפְסְלוּ בְּלִינָה וְיִשָּׂרְפוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּקָרְבַּן צִבּוּר מִפְּנֵי שֶׁלֵּב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן. אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקָּרְבוּ עִם זֶבַח אַחֵר וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא מַנִּיחָן עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ בְּלִינָה וְיִשָּׂרְפוּ:

ז׳ וְכָל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן יִקָּרְבוּ נִסְכֵּיהֶם:

ח׳ וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ. וְהַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. אִם הֱבִיאָן לְאַחַר שֶׁכִּפֵּר בְּתוֹדָה רִאשׁוֹנָה אֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. וְאִם עֲדַיִן לֹא כִּפֵּר בָּהּ וַהֲרֵי הִיא וַחֲלִיפָתָהּ אוֹ הִיא וּוְלָדָהּ אוֹ הִיא וּתְמוּרָתָהּ. עוֹמֶדֶת. הֲרֵי שְׁנֵיהֶן צְרִיכִין לֶחֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּנוֹדֵר תּוֹדָה. אֲבָל תּוֹדַת נְדָבָה חֲלִיפָתָהּ וּתְמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם. וּוְלָדָהּ אֵינוֹ טָעוּן לֶחֶם. בֵּין לִפְנֵי כַּפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה:

ט׳ הִפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה. וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאָבְדָה. וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנוֹת וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדוֹת. נִתְכַּפֵּר בָּרִאשׁוֹנָה. שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם. שְׁלִישִׁית טְעוּנָה לֶחֶם. נִתְכַּפֵּר בַּשְּׁלִישִׁית. שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם. רִאשׁוֹנָה טְעוּנָה לֶחֶם. נִתְכַּפֵּר בָּאֶמְצָעִית שְׁתֵּיהֶן אֵינָן טְעוּנוֹת לֶחֶם:

י׳ הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן וְלֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן תּוֹדָה עַד שֶׁנִּמְצְאוּ מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ תּוֹדָה בְּלַחְמָהּ. וְהַשְּׁאָר יָבִיא בָּהֶן תּוֹדָה. וְאֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם אֲבָל טְעוּנָה נְסָכִים. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת. יָבִיא בַּמָּעוֹת תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ תּוֹדָה תַּחְתֵּיהֶן וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת. יָבִיא מִן הַמָּעוֹת תּוֹדָה וְלַחְמָהּ. וְזוֹ הַתּוֹדָה הָאַחֲרוֹנָה תִּקָּרֵב בְּלֹא לֶחֶם:

י״א הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ תּוֹדָה וַהֲרֵי זֶה לַחְמָהּ. אָבַד הַלֶּחֶם מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר. אָבְדָה הַתּוֹדָה אֵינוֹ מֵבִיא תּוֹדָה אַחֶרֶת. מִפְּנֵי שֶׁהַלֶּחֶם בָּא בִּגְלַל הַתּוֹדָה וְאֵין הַתּוֹדָה בָּאָה בִּגְלַל הַלֶּחֶם:

י״ב הִפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְנוֹתְרוּ מֵבִיא בָּהֶן לֶחֶם. הִפְרִישׁ לַלֶּחֶם וְהוֹתִיר אֵינוֹ מֵבִיא בָּהֶן תּוֹדָה:

י״ג הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ תּוֹדָה וְנִתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא. הֲרֵי זוֹ הַנִּשְׁאֶרֶת אֵין לָהּ תַּקָּנָה שֶׁאִם יָבִיא עִמָּהּ לֶחֶם שֶׁמָּא הַתְּמוּרָה הִיא. וְאִם הֱבִיאָהּ בְּלֹא לֶחֶם שֶׁמָּא הַתּוֹדָה הִיא. לְפִיכָךְ לֹא תִּקָּרֵב זוֹ לְעוֹלָה אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם:

י״ד תּוֹדָה שֶׁנִּפְרְסָה חַלָּה מֵחַלּוֹתֶיהָ כֻּלָּן פְּסוּלוֹת. יָצָאת הַחַלָּה אוֹ נִטְמְאָה. שְׁאָר הַחַלּוֹת כְּשֵׁרוֹת. נִפְרַס לַחְמָהּ אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הַתּוֹדָה. מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר וְשׁוֹחֵט. וְאִם אַחַר שֶׁנִּשְׁחַט נִפְרַס אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא. הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל. וְהַלֶּחֶם כֻּלּוֹ פָּסוּל וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא. נִזְרַק הַדָּם וְאַחַר כָּךְ נִפְרַס מִקְצָת הַלֶּחֶם אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא. תּוֹרֵם מִן הַשָּׁלֵם עַל הַפָּרוּס וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וּמִמַּה שֶּׁבִּפְנִים עַל שֶׁבַּחוּץ:

ט״ו תּוֹדָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה עַל שְׁמוֹנִים חַלּוֹת. לֹא קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים. וְאִם אָמַר יִקָּדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים מוֹשֵׁךְ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים וּמֵרִים מֵהֶם אַחַת מִכָּל קָרְבָּן. וְהָאַרְבָּעִים הַשְּׁנִיּוֹת יִפָּדוּ וְיֵצְאוּ לְחֻלִּין:

ט״ז הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה וְהָיָה לַחְמָהּ חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פַּגִי לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. אֲבָל אִם הָיָה חוּץ לָעֲזָרָה קָדַשׁ הַלֶּחֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לְפָנִים:

י״ז שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פְּנֵי הַלֶּחֶם בַּתַּנּוּר וַאֲפִלּוּ קָרְמוּ כֻּלָּן חוּץ מֵאַחַת מֵהֶן. לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם:

י״ח שְׁחָטָהּ וְנִפְסְלָה בִּשְׁחִיטָתָהּ בְּמַחְשֶׁבֶת זְמַן אוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת מָקוֹם קָדַשׁ הַלֶּחֶם. נִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם אוֹ טְרֵפָה אוֹ שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. וְכֵן הַדִּין בְּאֵיל נָזִיר עִם הַלֶּחֶם שֶׁלּוֹ:

מקור הטקסט: ספריא — Torat Emet 363 (Public Domain)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד