בית דוד › הספרייה › משנה תורה לרמב״ם › הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם › רמב״ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י״ז

רמב״ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י״ז

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

א׳ כֵּיצַד מַלְקִין אֶת הַמְחֻיָּב מַלְקוֹת. כְּפִי כֹּחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ב) "כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר". וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ג) "אַרְבָּעִים" שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָאַרְבָּעִים אֲפִלּוּ הָיָה חָזָק וּבָרִיא כְּשִׁמְשׁוֹן. אֲבָל פּוֹחֲתִין לַחַלָּשׁ שֶׁאִם יַכֶּה לַחַלָּשׁ מַכָּה רַבָּה בְּוַדַּאי הוּא מֵת. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֲפִלּוּ הַבָּרִיא בְּיוֹתֵר מַכִּין אוֹתוֹ שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע שֶׁאִם יוֹסִיף לוֹ אַחַת נִמְצֵאת שֶׁלֹּא הִכָּהוּ אֶלָּא אַרְבָּעִים הָרְאוּיוֹת לוֹ:

ב׳ כְּשֶׁאוֹמְדִין אֶת הַחוֹטֵא כַּמָּה הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל אֵין אוֹמְדִין אֶלָּא בְּמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. אֲמָדוּהוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל עֶשְׂרִים אֵין אוֹמְרִין יִלְקֶה עֶשְׂרִים וְאַחַת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִין לְהִשְׁתַּלֵּשׁ אֶלָּא יִלְקֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל לִלְקוֹת רָאוּהוּ חַלָּשׁ וְאָמְרוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל יוֹתֵר עַל אֵלּוּ הַתֵּשַׁע אוֹ הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁלָּקָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְאַחַר שֶׁלָּקָה רָאוּהוּ חָזָק וְיָכוֹל לְקַבֵּל יוֹתֵר הֲרֵי זֶה פָּטוּר וְאֵינוֹ לוֹקֶה יוֹתֵר עַל הָאֹמֶד:

ג׳ אֲמָדוּהוּ הַיּוֹם שֶׁיִּלְקֶה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְלֹא הִלְקוּהוּ עַד לְמָחָר וַהֲרֵי הוּא לְמָחָר יָכוֹל לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אֲמָדוּהוּ שֶׁיִּלְקֶה לְמָחָר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְלֹא לָקָה עַד יוֹם שְׁלִישִׁי וַהֲרֵי הוּא חָזָק לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לוֹקֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת הָאֹמֶד לֹא אֲמָדוּהוּ לִלְקוֹת אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ד׳ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה בֵּין עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בֵּין עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה. אִם אֲמָדוּהוּ אֹמֶד אֶחָד לוֹקֶה וּפָטוּר וְאִם לָאו לוֹקֶה וּמִתְרַפֵּא וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה. כֵּיצַד. נִתְחַיֵּב שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת וְאָמְדוּ שֶׁיָּכוֹל הוּא לְקַבֵּל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ כֵּיוָן שֶׁלָּקָה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ נִפְטָר. אֲבָל אִם אֲמָדוּהוּ לְמַלְקוּת אַחַת וְהִכָּהוּ שָׁלֹשׁ אוֹ תֵּשַׁע אוֹ שְׁלֹשִׁים כְּמוֹ הָאֹמֶד הֲרֵי זֶה מִתְרַפֵּא וְחוֹזְרִין וְאוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמַלְקוּת שְׁנִיָּה עַד שֶׁיִּלְקֶה לְכָל מַלְקִיּוֹת שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶן:

ה׳ מִי שֶׁאֲמָדוּהוּ וּכְשֶׁהִתְחִיל לִלְקוֹת נִתְקַלְקֵל מִכֹּחַ הַהַכָּאָה בֵּין בְּרֵיעִי בֵּין בְּמֵימֵי רַגְלַיִם אֵין מַכִּין אוֹתוֹ יוֹתֵר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ג) "וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ" כֵּיוָן שֶׁנִּקְלָה פָּטוּר. אֲבָל אִם נִתְקַלְקֵל מִן הַפַּחַד מִקֹּדֶם הַהַכָּאָה אֲפִלּוּ נִתְקַלְקֵל מִשֶּׁיָּצָא מִבֵּית דִּין לִלְקוֹת וַאֲפִלּוּ מִבָּעֶרֶב הֲרֵי זֶה לוֹקֶה כָּל הָאֹמֶד שֶׁאֲמָדוּהוּ. אֲמָדוּהוּ לִשְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת וְלָקָה וְנִתְקַלְקֵל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה פָּטוּר. נִפְסְקָה הָרְצוּעָה בַּשְּׁנִיָּה פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. נִפְסְקָה בָּרִאשׁוֹנָה נִפְטָר מִמַּלְקוֹת רִאשׁוֹנָה וְלוֹקֶה הָאֹמֶד הַשֵּׁנִי:

ו׳ כְּפָתוּהוּ עַל הָעַמּוּד לִלְקוֹת וְכָרַת אֶת הַמֵיתָרִים וּבָרַח פָּטוּר וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ:

ז׳ כָּל מִי שֶׁחָטָא וְלָקָה חוֹזֵר לְכַשְׁרוּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ג) "וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ" כֵּיוָן שֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא אָחִיךָ. אַף כָּל מְחֻיְּבֵי כָּרֵת שֶׁלָקוּ נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרִיתָתָן:

ח׳ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא לוֹקֶה בִּשְׁלֹשָׁה כִּשְׁאָר כָּל הָעָם וְחוֹזֵר לִגְדֻלָּתוֹ:

ט׳ אֲבָל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִשְׂרָרוּתוֹ. גַּם אֵינוֹ חוֹזֵר לִהְיוֹת כְּאֶחָד מִשְּׁאָר הַסַּנְהֶדְרִין. שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין:

מקור הטקסט: ספריא — Torat Emet 363 (Public Domain)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד