דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו ויש לו דרך עליו אין לו רשות ליכנס שם אלא ביום בשעה שדרך בני אדם ליכנס (ודוקא בור אבל חדר נכנס שם בין ביום בין בלילה) (נ"י פ' המוכר פירות) ואין לו רשות להכניס בהמותיו שם אלא ממלא ומוציא לחוץ וכל אחד מהם עושה מפתח לבור שלא יכנס שום אחד מהם אלא מדעת חבירו:
ב׳ מי שיש לו גנה לפנים מגינתו של חבירו אין לו רשות ליכנס בה בלילה ולא להכניס לתוכה תגרים (וה"ה לבית שהוא לפנים מבית חבירו) (נ"י הנ"ל) ולא יכנס מתוכה לשדה אחרת (אלא אם כן הוא צורך גינתו) (שם בנ"י) והחיצון זורע את הדרך נתן לו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס בה באיזה שעה שירצה ומכניס לתוכה תגרים אבל לא יכנס מתוכה לשדה אחרת ושניהם (אינם) רשאים לזורעה:
מקור הטקסט: ספריא — Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד