דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ אין אדם מקנה למי שלא בא לעולם לפיכך המזכה לעובר של אחר לא קנה ואפילו אמר לכשיולד יזכה: הגה ודלא כיש חולקין וסבירא להו דאם לא מת או חזר המזכה עד שיולד וקנאו במשיכה וישנו עדיין ברשות הזוכה כשיולד אז זכה אם אמר כשיולד (הרמ"ה וע"ל סי' רכ"ב טור בשם הרא"ש ור"ח) ואם היה בנו קנה אפילו לא אמר לכשיולד והוא שתהיה אשתו כבר מעוברת בשעת המתנה (ובן בנו כאחר דמי) (תשובת הרא"ש כלל פ"ב סי' ד') וי"א דהא דמזכה לעובר שלו קנה דוקא בשכ"מ אבל בבריא לא קנה:
ב׳ הקנה מקצת נכסיו לבהמה או למי שלא בא לעולם וחזר ואמר לחבירו קנה כבהמה זו או כעובר זה לא קנה כלום:
ג׳ א"ל קנה נכסי או חפץ פלוני אתה ובהמה זו או אתה ועובר זה קנה הוא מחצה: (המקנה דבר למת כל שהוא לצורך קבורתו וכבודו קנה) (תשו' רשב"א סי' שע"ה):
מקור הטקסט: ספריא — Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד