דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ אחר שסיים ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ויטעום המברך [ואם הפסיק בין הברכ' לטעימה ע"ל סי' רע"א סעיף ט"ו] ואח"כ יטעמו האחרי' אם כול' זקוקי' לכוס אחד ונותן המברך מכוסו לכוס ריקן שבידם לא יטעמו עד שיטעום הוא אבל אם אינם זקוקים לכוסו יכולים לטעום קודם שיטעום הוא. אין צריך המברך לשפוך מכוסו לכוס המסובין אלא אם הכוס המסובין פגום (ועיין לעיל סימן קפ"ב וס"ס רע"א):
ב׳ אחר ששתה כוס של ברכת המזון יברך ברכה אחת מעין שלש:
ג׳ שיעור שתיית יין להתחייב בברכ' אחרונה יש ספק אם די בכזית או ברביעית לכך יזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק והכא אי אפשר לשתות פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית הלכך ישתה רביעית שלם:
ד׳ אם המברך אינו רוצה לטעום יטעום א' מהמסובין כשיעו' ואין שתיית שנים מצטרפת ומ"מ מצוה מן המובחר שיטעמו כלם [ועיין לקמן סי' רע"א סעיף י"ד]:
ה׳ כשמסובין בסעודה גדולה ואין יודעים עד היכן יגיע כוס של ברכת המזון כל אחד מהמסופקים אם יגיע לו צריך לברך בורא פרי הגפן [וע' לעיל סי' קע"ד סעיף ה' בהגה:
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד