דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ צריך לדקדק בכתיב' האותיו' שלא תשתנה צורת שום אחת מהן ולא תדמה לאחר'. הגה ולכתחלה יכתוב בכתיבה תמה כמבואר בטור ובשאר פוסקים והוא ידוע אצל הסופרים מיהו אם שינה בצורת הכתב אינו פסול:
ב׳ כל אות צריכ' להיות גולם אחד לכך צריך ליזהר בנקוד' שעל האלף שיהא כמין יו"ד ובנקוד' שתחתיה וביוד"י השי"ן ועי"ן ואחורי צד"י שיהו נוגעו' באות ובאחת שאינה נוגע' פסולין וכן בשאר אותיו' חוץ מה"א וקו"ף שאין ליגע הרגל בגג ואם נגע פסול:
ג׳ צריך לתייג שעטנ"ז ג"ץ והסופרים נהגו לתייג אותיו' אחרות (ואם לא תייג) אפילו שעטנ"ז ג"ץ לא פסל:
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד