דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ אין מערבין עירובי חצירו' ושיתופי מבואו' בי"ט שחל להיות בע"ש ואם שכח ולא עירב מערב יום טוב וחלו שני ימים טובים ביום החמישי ויום ששי יערב בי"ט על תנאי שיאמר אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קודש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קודש הרי עירבתי מאתמול ואם היום חול יהא זה עירוב והני מילי בשני י"ט של גליות אבל בשני ימים טובים של ר"ה לא דכיומא אריכתא דמי (ועיין לקמן סי' תקכ"ח):
ב׳ א' עירובי חצירו' וא' שתופי מבואו' מערבין אותם בין השמשו' ואפילו אם כבר קיבל עליו תוספ' שבת ויש אוסרים אם קיבל עליו תוספת שבת:
ג׳ עירב לשנים לאחד מבעוד יום ונאכל העירוב בין השמשו' ולא' עירב בין השמשות שניהם קנו עירוב שלאותו שנאכל עירובו בין השמשו' אנו חושבין אותו לילה ולאותו שהניח עירובו בין השמשו' חושבים אותו יום אבל אם עירב עליו בין השמשו' ונאכל עירובו בין השמשו' אסור:
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד