שולחן ערוך אורח חיים סימן מ׳

א׳ אסור לתלות תפילין בין בבתים בין ברצועות אבל מותר לתלותן בכיסן:

ב׳ בית שיש בו תפילין אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או שיניחם בכלי תוך כלי והוא שאין השני מיוחד להם שאם הוא מיוחד אפי' מאה חשובים כא': הגה ואם שניהם אינן מיוחדים להם או שהפנימי אינו מיוחד להם והחיצון מיוחד להם מותר וע"ל סי' ר"מ ס"ו'. (ב"י):

ג׳ אפילו להניח בכלי בתוך כלי אסור להניחם תחת מרגלותיו וכן אסור להניחם תחת מראשותיו כנגד ראשו אפילו בכלי תוך כלי ואפי' אין אשתו עמו אבל שלא כנגד ראשו אם אין אשתו עמו מותר ואם אשתו עמו צריך כלי בתוך כלי:

ד׳ אשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש מקרי אין אשתו עמו:

ה׳ להניחם במטה כנגד צדו דינן כתחת מרגלותיו:

ו׳ שכח ושמש מטתו בתפילין לא יאחוז לא בבתים ולא ברצועה עד שיטול ידיו מפני שהידים עסקניות הן ושמא נגעו במקום הטנופת:

ז׳ ישן בהם וראה קרי לא יאחוז בבתים אלא יאחוז ברצועה ומסיר אותם עד שיקנח הקרי מעליו ויטול ידיו (ב"י):

ח׳ הנכנס לסעוד' קבע חולצן ומניחן על השלחן עד זמן ברכ' וחוזר ומניחן אבל לאכילת עראי אין צריך לחלצן: