דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או לבית המשתה של נישואין או להקביל פני רבו או חבירו שבא מן הדרך וכיוצא באלו: הגה או שרוצה לילך לטייל ביום טוב או בשבת בפרדס שיש בו שמחה בזה מיקרי דבר מצוה (תה"ד סימן ע"ז) או מפני היראה כגון שהיה רוצה לברוח מן העכו"ם או מן הלסטים וכיוצא בזה ואז מותר לו לילך אפי' לדבר הרשות (טור והג"א פרק בכל מערבין) ואם עירב שלא לא' מכל אלו אלא לדברי הרשות הרי זה עירוב:
ב׳ אין מערבין עירובי תחומין בין השמשות ואם עירב עירובו עירוב:
ג׳ אמרו לו שנים צא וערב עלינו א' עירב עליו מבעוד יום וא' עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבע"י נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשכה שניהם קנו עירוב ויש חולקים:
ד׳ כשמניח עירובי תחומין מברך על מצות עירוב ואומר בזה העירוב יהא מותר לי לילך ממקום פלוני אלפים אמה לכל רוח ואם מערב לרבים אומר יהא מותר לפלוני ולפלוני או לבני מקום פלוני:
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד