דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ על המת נשים מענות שכולם אומרות כאחד ומטפחו' דהיינו להכו' כף אל כף אבל לא מקוננו' שתהא האח' אומר' והאחרו' עונו' אחריה ואחר שנקבר המת לא מענות ולא מטפחות:
ב׳ אומרים צדוק הדין וקדיש: הגה ואין נוהגין כן ועיין בי"ד סי' ת"א סעיף ו' בהג"ה: וכן בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (מנהגים) וכן בע"ש אחר חצות. י"א שאם קוברין מת בלילה שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין. (כל בו):
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד