שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״א

א׳ אומרים ב"ש קודם פסוקי דזמרה וישתבח לאחריהם:

ב׳ אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים החזן עונה אחריו אמן:

ג׳ אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו [וע"ל סי' רט"ו]:

ד׳ צריך ליזהר מלהפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"ח: ואפילו לצורך מצוה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח [ב"י בשם כל בו] [וע"ל סי' נ"ג ונ"ד]:

ה׳ בין המזמורים האלו שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע המזמור שואל מפני הירא' ומשיב מפני הכבוד:

ו׳ צריך להפסיק בין אלילים ובין וה' שמים עשה:

ז׳ צריך לכוין בפ' פותח את ידיך ואם לא כוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת: הגה ואומרים פסוק ואנחנו נברך יה אחר תהלה לדוד [טור וכל בו] וכופלין פסוק כל הנשמה תהלל יה לפי שהוא סוף פסוקי דזמרה (טור) וכן פסוק ה' ימלוך לעולם ועד [אבודרהם] כשמגיע לועתה ה' אלהינו מודים אנחנו לך או לפ' וכל קומה לפניך תשתחוה אין לשחות ולהשתחות שם כדלקמן סי' קי"ג [הר"י ס"פ אין עומדין ורבי' ירוחם נתיב א'] ונהגו לעמוד כשאומרים ברוך שאמר ויברך דוד וישתבח:

ח׳ א"א הזמירות במרוצה כי אם בנחת:

ט׳ מזמור לתודה יש לאומרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה: הגה וא"א מזמור לתודה בשבת וי"ט [טור] או בימי פסח שאין תודה קריבה בהם משום חמץ ולא בערב פסח וע"ל סי' תכ"ט ולא בעיו"כ וע"ל סי' תר"ד וכן נהגו במדינות אלו [מנהגים]: