דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ אין מפנין מחצר לחצר אפי' מכעורה לנאה ולא לפנות דירתו ולא לפנות כליו שאינם לצורך המועד: הגה וכ"ש שאסור להסיע ממונו מעיר לעיר: (מרדכי פ' מי שהפך) אבל מפנה הוא מבית לבית באותו חצר ואם אין הבתים פתוחים לחצר אלא למבוי יש אומרים שמבית לבית הסמוך לו מותר: הגה ואם מתירא מחמת גניבה בחצר שדר שם מותר אפי' מחצר לחצר המשתמר ואפי' מעיר לעיר בדבר האבד שרי (הגהות אשירי ומרדכי):
ב׳ יש מתירים לפנות מחצר של אחר לחצר שלו ואפי' מנאה לכעורה:
ג׳ הזבל שבחצר אסור להוציא אלא יסלקנו לצדדי' ואם נתרבה עד שנעשה חצר כרפת מוציאין אותו לאשפה:
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד