שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ״ז

א׳ אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ולא בשב' שובה אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם:

ב׳ יש מקומו' שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענו' בראש השנה ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו: הגה ומי שאינו ירא לנפשו א"צ להתענות כל ימיו (כל בו ומנהגים) רק צריך התרה כמו שאר נדר. (כל בו):

ג׳ המתענה פעם אחת בראש השנה תעני' חלום אם היה ביום ראשון צריך להתענו' שני הימים כל ימיו ואם היה ביום שני יתענה כל ימיו יום שני בלבד: הגה וא"צ למיתב תענית לתעניתו דהא יש אומרים דמצוה להתענות בר"ה (תה"ד סי' רמ"ה) וא"א עננו בר"ה כמו שא"א ביו"כ (הגהות מנהגים):