דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ עוברות ומניקות מתענות ומשלימו' ביום הכפורים:
ב׳ עוברה שהריחה (ופניה משתנים אע"פ שלא אמרה צריכה אני) (רי"ו נכ"ז) לוחשין לה באזנה שיום הכפורים הוא אם נתקררה דעתה בזכרון זה מוטב ואם לאו מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה:
ג׳ כל אדם שהריח מאכל ונשתנו פניו מסוכן הוא אם לא יתנו לו ממנו ומאכילין אותו ממנו:
ד׳ יולדת תוך שלשה ימים לא תתענה כלל משלשה עד שבעה אם אמרה צריכה אני מאכילין אותה מכאן ואילך הרי היא ככל אדם וימים אלו אין מונין אותם מעת לעת כגון אם ילדה בשבעה בתשרי בערב אין מאכילין אותה ביום הכפורים אם לא אמרה צריכה אני אף על פי שלא שלמו לה שלשה ימים עד יום כפורים בערב משום דכיון שנכנס יום רביעי ללידתה מקרי לאחר שלשה:
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד