דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ (צריך לישב באויר הסוכה) הישן תחת המטה בסוכה אם היא גבוה עשרה טפחי' לא יצא:
ב׳ הישן תחת הכילה בסוכה אם אינה גבוה עשרה טפחי' או שאין לה גג רחב טפח יצא:
ג׳ העצי' היוצאי' מארבע ראשי המטה אסור לפרוס עליהן סדין ולישן תחתיו אפילו אם אינם גבוהי' עשרה אבל אם אחד יוצא באמצע המטה בראשה והשני במרגלותיה כנגדו ונותנים כלונסות (פי' עצים ארוכים כעין קנה של רומח) מזה לזה מותר לפרוס סדין עליו לישן תחתיו משום דאין לה גג רחב טפח למעלה והוא שלא יהיו גבוהים עשרה טפחים ויש מכשירין אפילו בגבוהים עשרה טפחים:
ד׳ פירס סדין תחת הסכך לנוי אם הוא בתוך ארבעה טפחי' לגג כשרה ואם הוא רחוק ארבעה טפחי' מן הגג פסולה ואם אינו לנוי אע"פ שהוא בתוך ארבעה טפחים פסולה (ויש ליזהר שלא לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מארבעה לסוכה) (מהרי"ל):
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד