דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ הכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים ומחנכים את הקטנים לקרותה:
ב׳ אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו והוא שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה לפיכך אם היה הקורא חרש או קטן או שוטה השומע ממנו לא יצא וי"א שהנשים אינם מוציאות את האנשים: הגה וי"א אם האשה קוראה לעצמה מברכת לשמוע מגילה שאינה חייבת בקריאה [מרדכי פ"ק דמגילה]:
ג׳ אנדרוגינוס מוציא מינו ולא שאינו מינו טומטום ומי שחציו עבד אפילו מינו אינו מוציא: הגה י"א דאפי' את עצמו אינו מוציא וצריך לשמוע מאחרים (ב"י):
ד׳ השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו יצא:
ה׳ מקום שאין מנין אם אחד יודע והאחרים אינם יודעין אחד פוטר את כולם ואם כולם יודעים כל אחד קורא לעצמו:
ו׳ מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה:
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד