שולחן ערוך אורח חיים סימן ע״א

א׳ מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו אפי' אינו מוטל עליו לקברו פטור מקריאת שמע ומתפלה ואפי' אם רוצה להחמי' על עצמו ולקרות אינו רשאי ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה ורצה להחמיר על עצמו ולקרות אין מוחין בידו [ועיין ביו"ד סי' שמ"א]:

ב׳ בד"א בחול אבל בשבת חייב כל היום עד הערב אם מחשיך על התחום להתעסק בצרכי קבורה אבל אם אינו מחשיך על התחום חייב גם לעת ערב וי"ט שני דינו כחול [ועיין סי' תקמ"ח סעיף ה'] וי"ט ראשון אם רוצ' לקוברו בו ביום ע"י עכו"ם דינו כחול ואם אינו רוצה לקוברו בו ביום דינו כשבת:

ג׳ המשמר את המת אפילו אינו מתו פטור:

ד׳ היו שנים משמרים זה משמר וזה קורא ואח"כ משמר זה וקורא זה:

ה׳ החופר קבר למת פטור:

ו׳ היו ב' או יות' חופרים כל הצריכים לצרכי החפיר' בבת אחת פטורים ואם יש נוספים נשמטים וקורין וחוזרין אלו ומתעסקים והאחרים נשמטים וקורין (עיין ביו"ד סימן שס"ה):

ז׳ אסו' לקרות ק"ש תוך ד' אמות של מת או בבית הקברות ואם קרא לא יצא: