שולחן ערוך אורח חיים סימן פ״א

א׳ קטן שהגיע לכלל שאחר כיוצא בו יכול לאכול כזית דגן בכדי שיכול גדול לאכול אכילת פרס מרחיקין מצואתו או ממימי רגליו:

ב׳ היה קורא וראה צואה כנגדו ילך כדי שיזרקנה מאחריו ארבע אמות ואם אי אפש' כגון שיש לפניו נהר או דבר אחר המעכב ילך כדי שיניחנ' לצדדין ד' אמות ואינו צריך לחזו' אלא למקום שפסק ולה"ר יונה אם היה במקום שהיה לו לתת אל לבו שיש שם צואה צריך לחזור לראש: [וע"ל סי' ע"ו סעיף ח']: