דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ שתי עיסות שאין בשום אחת כשיעור אם נוגעות זו בזו עד שנדבקים מעט מזו בזו מצטרפין אם הם ממין הראוי להצטרף כפי מה שנתבאר בסימן שכ"ד ואם אינם נדבקים והם בסל אחד הסל מצרפן ואפילו אחר שנאפה ונעשה פת ואם נתנם על טבלא שאין לה לבזבז אינם מצטרפים: הגה ולכן כשמצרפם בכלי יזהר שלא יצא שום דבר למעלה מדופני הכלי דהיינו שיהא כל ככר א' או עיסה למעלה מדופני הכלי (טור) : ויש מי שאומר שאם מכסה הפת במפה חשוב כמו כלי לצרפן:
ב׳ אם יש בכל עיסה כשיעור ורוצה להפריש מזו על זו אין צריך לא צירוף כלי ולא נגיעה אלא כיון ששתיהן לפניו מפרישין מזו על זו:
מקור הטקסט: ספריא — Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד