בית דוד › הספרייה › שולחן ערוך › יורה דעה › סימן שפ״ב

שולחן ערוך יורה דעה סימן שפ״ב

איסור נעילת הסנדל לאבל. ובו ה' סעיפים
🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».

א׳ (אבל) אסור בנעילת הסנדל דוקא של עור אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ מותר שאין מנעל אלא של עור ואם הוא של עץ ומחופה עור אסור:

ב׳ חיה מותרת לנעול כל ל' יום מפני שהצנה קשה לה:

ג׳ כל אדם מותר לנעול במקום שיש סכנת עקרב:

ד׳ אבל ומנודה שהיו מהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיגיעו לעיר חולצין ויש מי שאומר שאם היא עיר שרובה עובדי כוכבים אין חולצין עד שיכנסו לרחוב היהודים:

ה׳ אם צריך לחלוץ מנעל בבית הקברות אחר שנקבר המת נתבאר בסימן שע"ה: הגה י"א שצריך לילך יחף מבית הקברות לביתו אם מת אביו או אמו (כל בו בשם ר"י) ולא ראיתי נוהגין כן:

מקור הטקסט: ספריא — Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888 (Public Domain)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד