דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ הראש חותכו לשנים ומולחו יפה לצד פנים וחוזר ומולח על השיער שאין השיער מעכב על ידי המלח להפליט דם:
ב׳ הטלפים מחתך אותם מעט למטה ומולחו ויניח מקום החתך למטה וימלח גם על השיער (ועיין לעיל סימן ס"ח):
ג׳ הקרום שעל המוח יש בו חוטין והמוח עצמו יש בו דם ואינו יוצא מידי דמו במליחת הראש לפי שעצם הראש מקיפו ועומד לפניו ואין מקום לדם לזוב לפיכך הבא למולחו קורעו ומוציא המוח וקורע הקרום ומולחו ואם רצה למלוח הראש והמוח בתוכו ינקוב העצם כנגד הקרום וינקוב גם הקרום וימלח ויניח הנקב למטה ומותר אפילו לקדירה: הגה ועיין לעיל סימן ס"ח כיצד נוהגין לכתחלה (ש"ד בשם מ"ה) ואם נמלח הראש שלם בלא נקיבת העצם הקרום והמוח אסורים ושאר הראש מותר וכל שכן שאר בשר שעמו (ארוך כלל י"ז וש"ד) הקולית ושאר עצמות שיש בהן מוח צריכין מליחה ומליחת העצם מועיל למוח שבקרבו וא"צ לנקוב העצם (טור בשם הרשב"א) מיהו לכתחלה לא ימלחנו עם שאר בשר רק לבד ובדיעבד שרי (ארוך כלל ל"א) :
מקור הטקסט: ספריא — Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד