זוהר, אחרי מות, סימן ס״ב

א׳ תָּאנָא עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ, כְּמָה דְּאִתְגַּלְיָיא בִּסְתִּימָא. כְּתִיב, (הושע י״ד:י׳) כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְגוֹ', זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעֵי אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַזְלִין בְּהוּ, וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן גַּבַּיְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן.

ב׳ תָּאנָא, אִתְעַבְּרַת הֵ"א עִלָּאָה בִּרְחִימוּתָא וַחֲבִיבוּתָא דְּלָא מִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ יוֹ"ד לְעָלְמִין. אִתְעַבְּרַת וְאַפִּיקַת וָא"ו, לְבָתַר קָאִים קַמָּהּ, וְיַנְקָא לֵיהּ. וְדָא (נ"א ודאין בעלמא) וָא"ו כַּד נָפְקָא, בַּת זוּגוֹ נַפְקָא עִמֵּיהּ. אַתְיָא חֶסֶד אִתְּעַר גַּבֵּיהּ, וּפָרִישׁ לוֹן, וְנַפְקוּ גִּזְעִין מִתְּחוֹת לְעֵילָּא, וְאִתְפָּשָּׁטוּ עַנְפִין, וְאַסְגִּיאוּ, וְאִתְעָבִידַת הֵ"א תַּתָּאָה. וְאִתְרַבִּיאַת בְּעַנְפָּהָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, עַד דְּאִזְדַּוְּוגַת בְּאִילָנָא עִלָּאָה, וְאִתְחַבָּרוּ וָא"ו עִם הֵ"א, מַאן גָּרִים לוֹן. חֶסֶד הוּא. חֶסֶד הוּא וַדַּאי. דְּחִבֵּר לוֹן כַּחֲדָא.

ג׳ יוֹ"ד עִם הֵ"א עִלָּאָה. לָא תַּלְיָא חִבּוּרָא דִּלְהוֹן בְּחֶסֶד, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַּלְיָיא חִבּוּרָא דִּלְהוֹן, וַחֲבִיבוּתָא דִּלְהוֹן, דְּלָא (ס"א ע"ב) מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין. יוֹ"ד אִתְקָשַׁר בְּהֵ"א, וְהֵ"א אִתְקָשַׁר בְּוָא"ו, וָא"ו אִתְקָשַׁר בְּהֵ"א, וְהֵ"א אִתְקָשַׁר בְּכֹלָּא. וְכֹלָּא חַד קִשּׁוּרָא הוּא, וְחַד מִלָּה. לָא אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין. כִּבְיָכוֹל, מַאן דְּגָרִים פִּרוּדָא, כְּאִלּוּ חָרִיב עָלְמָא, וְאִקְרֵי עֶרְיָיתָא דְּכֹלָּא.