זוהר, אחרי מות, סימן ס״ח

א׳ תָּאנָא כְּתִיב וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ, תָּנֵי רִבִּי יְהוּדָה, דָּרָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁארֵי בְּגַוִּיהּ, כֻּלְּהוּ זַכָּאִין, חֲסִידִין, כֻּלְּהוּ דַּחֲלֵי חַטָּאָה נִינְהוּ. שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בֵּינַיְיהוּ, מַה דְּלֵית כֵּן בְּדָרִין אָחֳרָנִין. בְּגִינֵי כַּךְ מִילִּין אִינּוּן מִתְפָּרְשָׁן, וְלָא אִתְטַמְּרָן. בְּדָרִין אָחֳרָנִין לָאו הָכִי, וּמִלִּין דְּרָזֵי עִלָּאָה לָא יַכְלִין לְגַלָּאָה, וְאִינּוּן דְּיַדְעֵי מִסְתָּפוּ. דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כַּד הֲוָה אָמַר רָזָא דְּהַאי קְרָא, חַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ עֵינֵיהוֹן נַבְעִין דִּמְעִין, וְכֻלְהוּ מִילִּין דְּאָמַר הֲווֹ בְּעֵינַיְיהוּ גַּלְיָין, כְּמָה דִּכְתִּיב, (במדבר י״ב:ח׳) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת.