זוהר, תוספות — כרך א, סימן מ״ד

א׳ אָמַר לֵיהּ (שיר השירים ז׳:י״ב) לְכָה דּוֹדִי נֵצֶא הַשָּׂדֶה לְכוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטָיֵּיל וְאַל אֶשֵׁב תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד וּמָאי ל"ב אָמַר לֵיהּ, אִם כֵּן בֵּן זוֹמָא מִבַּחוּץ וְאַתָּה עִמּוֹ ל"ב הוּא (והוא) שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם וְהָיוּ סְתוּמִים וּבָהֵם נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמָאי שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אָמַר לֵיהּ לֵ"ב נְתִיבוֹת

ב׳ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וּמִנְיָן הַחֲדָרִים לֵ"ב. וּלְכָל אֶחָד מִן הַחֲדָרִים יֶשׁ נָתִיב נָאֶה לְמֶלֶךְ זֶה לְהִכָּנֵס (הכל) בְּחֲדְּרוֹ עַל דֶּרֶךְ נְתִיבוֹת. אָמַר, לֹא נָאֶה לוֹ שֶׁלּא לְגַלּוֹת פְּנִינָיו וּמִשְׁכְּנוֹתָיו וּגְנָזָיו וְחֲמוּדוֹתָיו. אֲמַרְתָּ לא. מָה עָשָׂה, נָגַע בְּבַת וְכָּלַל בָּהּ כָּל הַנְתִיבוֹת וּמַלְבּוּשֵׁיהָ וְהַרוֹצֶה לְהִכָּנֵס (ס"א להסתכל בעיניה) בִּפְנִים, יִסְתַּכֵּל הֵנָּה. וּנְשָׂאָה לַמֶּלֶךְ. גַּם נִתָּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה. וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בְּאַהֲבָתוֹ, (בת) אֲחוֹתִי כִּי מִמָקוֹם אֶחָד הָיוּ וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי, כִּי בִּתּוֹ הִיא. וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ אִמִּי.

ג׳ וְעוֹד כִּי אֵין דִּין אִם אֵין חָכְמָה, שֶׁהֲרֵי נֶּאֱמַר (מלכים א ה׳:כ״ו) ויְיָ נָתַן חָכְמָה לִשׁלֹמֹה. וְאַחַר כָּךְ דָן אֶת הַדִּין עַל מַתְכּוּנְתּוֹ דִּכְתִיב (מלכים ג') וַיִּשְׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט וְגוֹ' כִּי רָאוּ כִּי חָכְמָה אֱלהִים בְקִרְבּוֹ וְגוֹ'.

ד׳ וּמָה חָכְמָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. שְׁלֹמֹה נָשָׂא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדְּאַמְרִינָן, כָּל שְׁלֹמֹה שְׁבְּשִׁיר הַשִׁירִים קֹדֶשׁ, לְבָד מֵאֶחָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְשִׁמְךָ כִּשְׁמִי, אֲשִׂיא לְךָ בִּתִּי. וְהָא נְשׁוֹּאָה הִיא, אָמַר לֵיהּ, בְּמַתָּנָה נְתָּנָה לוֹ הַשֵׁם. וַיְיָ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וְלָא פֵּירַשׁ. וְהֵיכָן פֵּירַשׁ, לְהַלָן. כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלהִים בְקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט (נ"א ומאי משפט אלא כל זמן שאדם עושה משפט חכמת אלחים בקרבו) וּמָאי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, הֱוִי אוֹמֶר שְׁאוֹתָה חָכְמָה שְׁנְתָנָה אֱלהִים וְשְׁהִיא עִמּוֹ בְּחֲדְּרוֹ, הִיא בְקִרְבּוֹ. זֹאת עוֹזְרָתוֹ וּמְקַרְבָתוֹ וְאִם לָאו מַרְחֲקַתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא מֵיָסְרָתוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כ״ו:כ״ח) וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי: