זוהר, תוספות — כרך ג, סימן ה׳

א׳ ספר הבהיר מַאי טַעְמָא אָנוּ מֵטִילִין תְּכֵלֶת בַּצִּיצִית, וּמַאי טַעְמָא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ גַּן נָאֵה וְלוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת וְשָׂם שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶן, וְהוֹדִיעוֹ לְבַדּוֹ אוֹתָן הַנְתִיבוֹת. אָמַר לוֹ, שׁוֹמְרֵם וְלֵךְ בָּהֶם בְּכָל יוֹם וְכָל זְמָן שֶׁתַדְרִיכֵם שָׁלוֹם לָךְ.

ב׳ מָה עָשָׂה הַשׁוֹמֵר, אָמַר, אִם אֲנִי אֶהְיֶה לְבַדִּי בְּאֵלֶּה הַנְתִיבוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְשׁוֹמֵר אֶחָד לְקַיֵּים אֵלּוּ הַנְתִיבוֹת. וְעוֹד כִּי יֹאמְרוּ הַעוֹלָם, כִּילַי הוּא מֶלֶךְ זֶה וְשׁוֹמֵר זֶה. לְכָךְ שָׂם שׁוֹמֵר זֶה, שׁוֹמְרִים אֲחֵרִים עַל הַנְתִיבוֹת אֵלֶה שֶׁהֵן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת.

ג׳ וּמַאי טַעְמָא דֶּתְכֶלֶת אָמַר הַשׁוֹמֵר שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הַשׁוֹמְרִים, הַגַּן שֶׁלִי הוּא. נָתַן לָהֶם סִימָן, רְאוּ הַסִימָן לַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהַגָּן הַזֶּה וְאֵלֶּה הַנְתִיבוֹת הוּא תִקְנָם, ואֵינָם שֶׁלִי וְהִנֵּה חוֹתָמוֹ.

ד׳ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ וּבִּתוֹ שֶׁהָיוּ לָהֶם עֲבָדִים, בִּקְשׁוּ לֵילֵךְ מֵרָחוֹק, פַּחֲדוּ מִן אֵימַת הַמֶּלֶךְ. נָתַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ סִימָנוֹ. פַּחֲדוּ מִן הַבַּת ונָתְּנָה לָהֶם סִימָן. אָמְרוּ, מֵעֲתָּה בִּשְׁנֵי סִימָנִין אֵלּוּ (תהילים קכ״א:ז׳) יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֵת נַפְשֶׁךָ.

ה׳ (עוד שם) וּמַאי נִיהִי, אֶרֶץ דְּנֵחְצָבָה מִמֶּנָּה שָּׁמַיִם וְהִיא כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהִיא אֶבֶן יְקָרָה, וְהִיא יַם הַחָכְמָה. וּכְנֵגְדָּה תְּכֵלֶת בְּטַלִית צִיצִית. דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר, מָה נִשְׁתָנָה (דאמר) תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִין, מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם. וְהַיָּם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ וְהַרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִּסֵא הַכָּבוֹד. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ״ד:י׳) ויִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר וּכְתִיב כְּמַרְאֶה אֶבֶן סַפִּיר דְמוּת כִּסֵּא. (ע"כ):