זוהר, בחקותי, סימן י״ב

א׳ תּוֹסֶפֶת אֲמַאי. בְּגִין לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. שֶׁבַע, וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִי גָּבֵי הַהוּא דִּילָיהּ לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ל:ג׳) אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמוֹר יָהּ יְיָ' מִי יַעֲמוֹד, וְאַתְּ אַמָרְתְּ שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.

ב׳ אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע. אֶלָּא הָא שֶׁבַע לָקֳבְלַיְיכוּ. וּמַאי אִיהִי. דָּא שְׁמִיטָּה, דְּאִיהִי שֶׁבַע, דְּאִקְרֵי שֶׁבַע, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים ט״ו:א׳) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִיטָּה. וְעַל דָּא שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, וְאִקְרֵי שֶׁבַע, וְאִקְרֵי בַּת שֶׁבַע. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא שֶׁבַע בִּלְחוֹדָהָא, לְמֶעְבַּד שְׁמִטָּה, וּלְמֶעְבַּד דִּינִין, לְאַפָּקָא חֵירוּ דְּכֹלָּא בָּה. בַּת שֶׁבַע אִקְרֵי, דְּאִתְחַבָּר בְּאַחְרָא כַּחֲדָא, לְאַנְהָרָא, לְמִשְׁלַט בְּמַלְכוּתָא, לְאוֹדָעָא מַלְכוּתָא בְּאַרְעָא וּבְכֹלָּא, בַּת שֶׁבַע אִקְרֵי. כְּתִיב, (בראשית כ״ו:ל״ג) עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּאֵר שֶׁבַע, בְּאֵרָה דְּיִצְחָק הוּא, וְכֹלָּא חַד מִלָּה הוּא.

ג׳ רִבִּי אַבָּא אָמַר, (ויקרא כ״ו:כ״ח) וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם, עַל יְדָא דִּמְמָנָן אָחֳרָנִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. אַף אָנִי, הָא אֲנָא אִתְּעַר לָקֳבְלַיְיכוּ. הָא שֶׁבַע, לְאִתְּעָרָא עָלַיְיכוּ.