זוהר, בהעלותך, סימן א׳

א׳ (במדבר ח׳:א׳-ב׳) וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת וְגוֹ', רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהילים י״ט:ו׳) וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחוּפָּתוֹ וְגוֹ'. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוֹן, וְיָהַב לְהוֹן אוֹרַיְיתָא דִּקְשׁוֹט, אִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּבֵיהּ אָחִיד בַּר נָשׁ (ס"א ירית) חַיִּין לְהַאי עָלְמָא, וְחַיִּין לְעָלְמָא דְּאָתֵי. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא וְאָחִיד בָּהּ, אִית לֵיהּ חַיִּין (ס"א אחיד בחיין). וְכָל מַאן דְּשָׁבִיק מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְאִתְפְּרַשׁ מֵאוֹרַיְיתָא, כְּאִלּוּ מִתְפְּרַשׁ מֵחַיִּין, בְּגִין דְּהִיא חַיִּין, וְכָל מִלּוֹי חַיִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ד) כִּי חַיִּים הֵם וְגוֹ'. וּכְתִיב (משלי ג׳:ח׳) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְגוֹ'.

ב׳ תָּא חֲזֵי, אִילָנָא דְּחַיֵּי, אָחִיד מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְהַאי שִׁמְשָׁא דְּנָהִיר לְכֹלָּא, נְהוֹרָא דִּילֵיהּ שָׁארֵי מֵרֵישָׁא, וְאִתְפָשַּׁט בְּגוּפָא דְּאִילָנָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, ב' סִטְרִין אֲחִידָן בֵּיהּ, חַד לַצָּפוֹן, וְחַד לַדָּרוֹם. חַד יְמִינָא, וְחַד שְׂמָאלָא. (ואינון) בְּשַׁעֲתָא דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר כְּמָה דְּאִתְּמַר, מֵהַהוּא גּוּפָא (ס"א נופא) דְּאִילָנָא, אַתְקִיף לִדְרוֹעָא דִּימִינָא, וְאַנְהִיר בְּתוּקְפֵּיהּ. וּמִתּוּקְפֵּיהּ נָהִיר שְׂמָאלָא, וְאִתְכְּלִיל בִּנְהוֹרֵיהּ.

ג׳ וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, מַאן אִיהוּ חֻפָּתוֹ. דָּא אִיהוּ (שיר השירים ג׳:י״א) עֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתּוֹ. יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, דָּא אִיהוּ רֵישָׁא דְּכָל נְהוֹרָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר בַּקְרָא דַּאֲבַּתְרֵיהּ, מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, דָּא שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, דְּאִקְרֵי מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם. וּכְדֵין, נָפִיק כְּחָתָן מַמָּשׁ, כַּד נָפִיק לְאַעְרְעָא לְכַלָּתֵיהּ, רְחִימָתָא דְּנַפְשׁוֹי, וּפָרִישׂ דְּרוֹעוֹי, וּמְקַבֵּל לָהּ.

ד׳ כְּהַאי גַּוְונָא וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, אַזְלָא שִׁמְשָׁא וְאִתְפָשַּׁט לְגַבֵּי מַעֲרָב, כֵּיוָן דְּמַעֲרָב אִתְקְרִיב, סְטָר צָפוֹן אִתְּעַר לְקֳבְלֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וְקָרִיב לְמַעֲרָב, וְזָוִיג לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר דִּכְתִּיב, (שיר השירים ב׳:ו׳) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וּלְבָתַר סְטָר דָּרוֹם דְּאִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִּיב וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. כְּדֵין יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, לְאַנְהָרָא סִיהֲרָא וְאוֹקְמוּהָ. תָּא חֲזֵי, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, אִלֵּין בּוֹצִינִין עִלָּאִין, דְּכֻלְּהוּ נְהִירִין כַּחֲדָא מִן שִׁמְשָׁא. (חסר כאן)