זוהר, בראשית, סימן ס׳

א׳ דָּבָר אַחֵר וְאֶת הָאָרֶץ כִּדְקָאֲמָרָן לְאַסְגָּאָה אַרְעָא דִלְתַתָּא דְּאִיהִי אִתְעֲבִידַת בְּכַמָּה מְדוֹרִין (נהורין) כֹּלָּא כְּגַוְונָא עִלָּאָה. וְדָא הוּא וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ וְרוּחַ. אִלֵין אִנּוּן מְדוֹרֵי אַרְעָא. אֶרֶץ. אֲדָמָה. גִּיא. נְשִׁיָּה. צִיָה. אַרְקָא. תֵבֵל. וְגָדוֹל שֶׁבְּכוּלָם תֵּבֵל דִּכְתִיב, (תהילים ט׳:ט׳) וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק.

ב׳ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מָאן הוּא צִיָּה. אָמַר לֵיהּ דָּא הוּא אֲתַר דְּגֵיהִנֹּם כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר צִיָּה וְצַלְמָוֶת. וְרָזָא דָא כְּתִיב, (ד"א דכתיב) (במלת) וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. דָּא רָזָא אֲתַר דְּגֵיהִנֹּם. דָּא הוּא צִיָּה אֲתַר דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת כִּדְקָאֲמָרָן דְּאִיהוּ מַחְשִׁיךְ אַנְפַּיְיהוּ דִּבְרִיָּיתָא. וְדָא הוּא אֲתַר דְּחשֶׁךְ עִלָּאָה.

ג׳ תֹּה"וּ דָּא נְשִׁיָּ"ה דְּלָא אִתְחַזְיָיא בָּהּ חֵיזוּ כְּלָל עַד דְּאִתְנְשֵׁי מִכֹּלָּא. וְעַל דָּא אִתְקְרֵי נְשִׁיָּה. וָבֹהוּ דָּא אַרְקָא אֲתַר דְּלָא אִתְנְשֵׁי. רַבִּי חִיָּיא אָמַר דָּא גֵיא. וְרוּחַ אֱלהִים מְרַחֶפֶת דָּא לָקֳבֵל תֵּבֵל דְּאִתְּזָן מֵרוּחַ אֱלֹהִים, וְכֹלָּא כְּחַד הוּא.