זוהר, האזינו, סימן ט״ז

א׳ תַּנְיָא, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי טַעְמָא אוֹכַח לְהוּ מֹשֶׁה בְּהַאי שִׁירָה הָכִי, בְּגִין דְּאִינְהוּ זְמִינִין לְמֵיעַל לְאַרְעָא, וּלְאַשָׁרֵי בֵּינַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא, וּבְגִין כָּךְ אוֹכַח לְהוּ עַל הַאי.

ב׳ רִבִּי יִצְחָק אָמַר, בִּתְרֵי אַתְרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאוֹכָחָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָדָאן אוּמוֹת הָעוֹלָם. חַד דִּכְתִּיב, (הושע י״ב:ג׳) וְרִיב לַיְיָ' עִם יְהוּדָה וְלִפְקוֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו וְגוֹ'. שַׁמְעִין אוּמוֹת הָעוֹלָם חָדָאן, אַמְרֵי, הַשְׁתָּא יִשְׁתֵּצוּן מֵעָלְמָא, כַּד חָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִינּוּן חַדָאן, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ. בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וְגוֹ'. כַּד שַׁמְעִין, אַמְרִין, דָּא הוּא תְּשׁוּבָה.

ג׳ לְאִתְּתָא דְּהֲוָה לָהּ קְטָטָה בִּבְרָהּ, אַזְלַת לְמַקְבִּיל עָלֵיהּ דִּינָא, חָמָאת לְדַיָּינָא דָּאִין נַפְשִׁין. מִנַּיְיהוּ לְאַלְקָאָה, לְצַלְבָא, לְאוֹקְדָא, אָמְרָה וַיי מַה אַעְבִיד מִן בְּרָא. כַּד סִיֵּים דִּינָא, אָמַר לְהַהִיא אִינְתּוּ, אִימָּא, מַה אַעֲבִיד לָךְ בְּרִיךְ, אָמְרָה קוֹבְלַנִי, עכ"מ.