זוהר, האדרא רבא, סימן י״ג

א׳ קוּם רִבִּי חִיָיא. קָם רִבִּי חִיָּיא, פָּתַח וְאָמַר, (ירמיהו א׳:ו׳) וָאוֹמַר אֲהָהּ יְיָ אֱלֹהִים הִנֵּה לָא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי. וְכִי יִרְמִיָּה לָא הֲוָה יָדַע לְמַלְּלָא, וְהָא כַּמָה מִלוּלִין נַפְקֵי מִפּוּמוֹי, עַד לָא אָמַר דָּא. וְהוּא אָמַר מִלָּה כְּדִיבָא, דִּכְתִּיב הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר. אֶלָּא (תאנא) חַס וְשָׁלוֹם דְּאִיהוּ אָמַר עַל דָּא. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, מַה בֵּין דִּבּוּר לַאֲמִירָה. אֲמִירָה הוּא דְּלָא בָּעֵי לְאַרְמָא קָלָא, דִּבּוּר, בָּעֵי לְאַרְמָא קָלָא, וּלְאַכְרְזָא מִלִּין.

ב׳ דִּכְתִּיב, (שמות כ׳:א׳) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. וְתָאנָא, כָּל עָלְמָא שָׁמְעוּ הַהוּא דִּבּוּר, וְכָל עָלְמָא אִזְדַּעֲזָעוּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב וַיְדַבֵּר, וְלָא כְּתִיב וַיֹּאמֶר. אוּף הָכָא כְּתִיב הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, לְאַכְרְזָא מִלָּה וּלְאוֹכָחָא בְּרוּחַ קֻדְשָׁא לְעָלְמָא.

ג׳ אִי הָכִי, הָא כְּתִיב (שמות ו׳:י׳) וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. אֶלָּא, מַאן הוּא נְבִיאָה עִלָּאָה כְּמֹשֶׁה, דְּלָא זָכָה בַּר נָשׁ כְּוָותֵיהּ. דְּהוּא שָׁמַע דִּבּוּר בְּהַכְרָזָה, וְלָא דָּחִיל, וְלָא אִזְדַּעְזָע. וּשְׁאַר נְבִיאִים אִזְדַּעֲזָעוּ, אֲפִילּוּ בַּאֲמִירָה, וְדַחֲלִין בִּדְחִילוּ.

ד׳ וְתָאנָא, תִּקּוּנָא קַדְמָאָה דְּדִיקְנָא, וְתִנְיָינָא לְאָתָבָא (ס"א לאייתאה) (ס"א לאכפא) לִתְלִיתָאָה. דִּכְתִּיב, (איוב ל״ג:כ״ט) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. (תרין נוסחי) וְתָא חֲזֵי דִתְרֵין תִּקּוּנִין קַדְמָאִין לְמֵיתֵי לְתְלִיתָאָה הֲווּ דְהוּא תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה. מֵאֶמְצָעִיתָא דִּתְחוֹת חוֹטָמָא, מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין. נָפִיק חַד אָרְחָא, וְשַׂעֲרָא אַפְסִיק (ס"א אתפסק) בְּהַהוּא אָרְחָא. אֲמַאי אִתְפְּסָק. מִשּׁוּם (דכתיב ועובר על פשע) דְּהַאי אוֹרְחָא אִתְתָּקַּן לְאַעְבְּרָא בֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ, יְתִיב תְּחוֹת נוּקְבֵי חוֹטָמָא הַאי אוֹרְחָא. וְשַׂעֲרָא לָא אִתְרַבֵּי בְּהַאי אוֹרְחָא, מִשּׁוּם דִּכְתִּיב וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, לְמֵיהַב אַעְבְּרָא עַד (על) פּוּמָא קַדִּישָׁא, דְּיֵימָּא סָלַחְתִּי. תָּאנָא, כַּמָה עַרְקִיסָאוֹת מְחַכָּאן לְהַהוּא פּוּמָא, וְלָא אִתְגְּלֵי לְחָד מִנַּיְיהוּ, דְּהָא אִסְתְּלַּק וְאִתְעַטָּר, יְדִיעַ וְלָא יְדִיעַ. תָּאנָא, בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, מַהוּ דִּכְתִּיב פֶּשַׁע. זָכוּ עוֹבֵר, לֹא זָכוּ פֶּשַׁע. (מאי משמע עובר על פשע, שפע דאקדים ש' לפ', לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בִּזְעֵיר אַפִּין.

ה׳ מַאי בֵּין הַאי לְהַאי. בִּזְעֵיר אַפִּין, כַּד נָחִית הַהוּא אוֹרְחָא מִתְּחוֹת נוּקְבֵי חוֹטָמוֹי, כְּתִיב, (במדבר י״ב:ט׳) וַיִּחַר אַף יְיָ בָּם וַיֵּלַךְ. מַאי וַיֵּלַךְ. דְּנָפִיק רוּחָא דְּרוּגְזָא מֵאִינּוּן נוּקְבֵי, וּמַאן דְּאַשְׁכַּח קַמֵּיהּ, אָזִיל וְלָא אִשְׁתְּכַח. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מ׳:ז׳) כִּי רוּחַ יְיָ נָשְׁבָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ (ס"א כי רוח עברה בו ואיננו). בְּאֲרִיךְ אַפִּין כְּתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. וּכְתִיב, (איוב ל״ז:כ״א) וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם. וְתָאנָא, הָכָא כְּתִיב, עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע בְּהַהוּא אָרְחָא. הָתָם, (שמות י״ב:כ״ג) וְעָבַר יְיָ לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם.

ו׳ זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּזָכֵי לְהַאי. וְדָא הוּא תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה, (דאורחא) דְּדִיקְנָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה עַתִּיקָא דְּעַתִּיקֵי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַסְגֵּי לְאוֹטָבָא לָךְ, וְיֶחְדֵּי לְאַגָּנָא עֲלָךְ.

ז׳ וְתָאנָא, מַאי דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״א:י׳) שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיְיָ, בְּעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. דְּהָא הוּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא. תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְגְּלֵי הַאי אוֹרְחָא דְּדִיקְנָא דְּעַתִּיק יוֹמִין. כֻּלְּהוּ מָארֵי דִּיבָבָא וִילָלָה, וּמָארֵיהוֹן דְּדִינָא סְתִימִין וּשְׁתִּיקִין, וְלֵית דְּיִפְתַּח פִּטְרָא לְאַבְאָשָׁא. מִשּׁוּם דְּהַאי אוֹרְחָא אִתְגַלְיָיא לְתַקְּנָא. וּמֵהַאי, מַאן דְּאָחִיד (נ"א דאחית) וְאַזְהַר (משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לְשַׁתְקָאָה, לְהַאי אוֹרְחָא רְשִׁים, דְּהוּא סִימָנָא דְּעַתִּיקָא קַדִישָׁא.