בית דוד › הספרייה › ספר הזוהר › האדרא רבא › זוהר, האדרא רבא, סימן כ״ז

זוהר, האדרא רבא, סימן כ״ז

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

א׳ תָּאנָא, בְּגוּלְגַּלְתָּא דְּרֵישָׁא, תַּלְיָין אֶלֶף אַלְפֵי רִבּוֹא וְרִבּוֹא רִבְּבָן קוֹצֵי דְּשַׂעְרֵי אוּכָמָן, וּמִסְתַּבְּכִין דָּא בְּדָא, וּמִתְעָרְבִין דָּא בְּדָא. וְלֵית חוּשְׁבָּנָא לְנִימִין דְּכָל קוֹצָא וְקוֹצָא, דַּאֲחִידָן בֵּיהּ דַּכְיָין וּמְסַאֲבָן. וּמִכָּאן אִתְאַחֲדָן טַעֲמֵי אוֹרַיְיתָא, בְּדַכְיָא בִּמְסָאֲבָא. בְּכָל אִינּוּן סִטְרִין דְּאִינּוּן דַּכְיָין, בְכָל אִינּוּן סִטְרִין דְּאִינּוּן מִסְאָבָן.

ב׳ יַתְבִין קוֹצֵי מִסְתַּבְּכִין וְתַקִיפִין. מִנְּהוֹן שְׁעִיעִין, וּמִנְהוֹן תַּקִּיפִין. וּבְכָל קוֹצָא וְקוֹצָא, יַתְבִין נִימִין תִּלִין עַל תִּלִין. מִתְלַהֲטָן וְתַּלְיָין כְּגִיבָּר תַּקִּיף, מָארֵי נַצַח קְרָבִין. בְּתִקּוּנָא יָאֶה בְּתִקּוּנָא שַׁפִּירָא תַּקִּיפָא (בחור כארזים). רַבְרְבִין וְתַקִיפִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ה׳:ט״ו) בָּחוּר כָּאֲרָזִים.

ג׳ מִתְתַּקְּנִין קוֹצִין דְּשַׂעְרֵי, וְתַּלְיָין תִּלִין עַל תִּלִין, מֵהַאי סִטְרָא לְהַאי סִטְרָא, עַל גּוּלְגֹּלְתָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ה׳:י״א) קְווּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים. וְתָאנָא יַתְבִין תִּלֵי תִּלִּין, מִשּׁוּם דִּמְשִׁיכִין מִמַּבּוּעִין סַגִּיאִין, דִּתְלַת רַהֲטֵי מוֹחָא. מִמַּבּוּעָא חַלָּלָא חַד דְּגוּלְגַּלְתָּא, אִתְמַשְּׁכָן שַׂעְרֵי בִּמְשִׁיכוּתָא, וּמִתְעָבְדִין תִּלִין, דְּתַּלְיָין מִכַּמָּה מַבּוּעִין, דְּאִתְמַשְּׁכָן מֵהַאי חַלָּלָא. מֵחַלָלָא תִּנְיָינָא, נַפְקֵי חַמְשִׁין מַבּוּעִין, וְאִתְמַשְּׁכָן שַׂעְרֵי מֵאִינּוּן מַבּוּעִין בִּמְשִׁיכוּתָא, וְאִתְעָבְדִין תִּלִין, דְּתַלְיָין וּמִתְעָרְבִין בְּקוֹצִין אַחֲרָנִין. מֵחַלָלָא תְּלִיתָאָה, נָפְקֵי אֶלֶף אַלְפִין אִדָּרִין וְאַכְסַדְרָאִין, וְאִתְמַשְּׁכָן שַׂעְרֵי בִּמְשִׁיכוּתָא מִכֻּלְּהוּ. (ומתעבדין תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין) וּבְגִין כָּךְ אִינּוּן קוֹצִין, תִּלִּין עַל תִּלִּין.

ד׳ וְכֻלְּהוּ מְשִׁיכָן דְּאִתְמַשְּׁכָן מִג' חַלָלִין דְּמוֹחָא דְּגוּלְגַּלְתָּא. וְכָל אִינּוּן נִימִין וְכָל אִינּוּן קוֹצֵי תַּלְיָין וְחַפְּיָין לְסִטְרָא דְּאוּדְנִין. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (דניאל ט׳:י״ח) הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע. וּבְהַאי תִּלִין, תַּלְיָין (נ"א ובהאי תליין) יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, נְהוֹרָא וַחֲשׁוֹכָא, רַחֲמֵי וְדִינָא. וְכָל יְמִינָא וּשְׂמָאלָא תָּלֵי בְּהַאי, וְלָא בְּעַתִּיקָא.

ה׳ בְּפַלְגוּתָא דְּשַׂעְרֵי, אִתְחֲזֵי חַד אוֹרְחָא דָּקִיק, דְּמִתְאַחֲדָא מֵהַהוּא אָרְחָא דְּעַתִּיק יוֹמִין. וּמֵהַהוּא אָרְחָא, אִתְפָּרְשָׁן שִׁית מְאָה וּתְלֵיסָר אָרְחִין, דְּאִתְפַּלְגוּן בְּאָרְחִין דְּפִקוּדֵי דְּאוֹרַיְיתָא. דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ה:י׳) כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וְאֱמֶת לְנוֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדוֹתָיו.

ו׳ תָּנָא, בְּכָל קוֹצָא וְקוֹצָא, מִתְאַחֲדָן אֶלֶף אַלְפִין מָארֵי דִּיבָבָא וִילָלָה, דְּתַּלְיָין בְכָל קוֹצָא וְקוֹצָא מֵאִינּוּן תַּקִּיפִין. וּמֵאִינּוּן שְׁעִיעִין מָארֵיהוֹן דְּמַתְקְלָא, (ס"א מאריהון דרחימותא ואיהו מתקלא בינייהו) בְּגִין כָּךְ אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא.

מקור הטקסט: ספריא — Vocalized Zohar, Israel 2013 (unknown)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד